ישעיה רבינוביץ נולד בחודורקוב, פלך קיוב שבאוקראינה בי"ד בכסלו תרס"ה, 22 בנובמבר 1904. בעת מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הרוסית היה פעיל ב"צעירי ציון" ולמד בסמינריון למורים ואחר כך באוניברסיטת קיוב. ב-1924 היגר לקנדה והתיישב בוויניפג, שם עסק בהוראת עברית. לאחר מכן שימש מנהל בתי-ספר יהודיים בטורונטו ובה למד באוניברסיטה (1935). ב-1950 למד בבית המדרש לרבנים באמריקה בניו-יורק. מ-1960 היה לפרופסור לספרות עברית חדשה במדרשה למדעי-היהדות בשיקגו. החל לפרסם מסות ביקורת על ספרות ב"מוסף לדברי ספרות" של "דבר" ומאז השתתף באכסניות הספרותיות בארץ, ארצות-הברית ועוד. כתב גם מסות וסיפורים ביידיש. בעזבונו נשארה פואמה ביידיש
"מערב-קאַנאַדע". ישעיה רבינוביץ נפטר בטורונטו, קנדה, בח' באב תשל"ב, 19 ביולי 1972.
[מקורות: קרסל,
לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור,
שאנן²]
נשף-כבוד
לד"ר ישעיה רבינוביץ.הדואר, שנה 44, גל' י"ג (ג' באדר א'
תשכ"ה, 5 בפברואר 1965), עמ' 226 <דברי ברכה של אהרן צייטלין, צבי
שרפשטיין, גבריאל פרייל וחתן הנשף>