יוסף כהן-אלרן

לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים

לקסיקון הספרות העברית. לוגו באדיבות תמיר להב-רדלמסר

יוסף כהן־אלרן (1943)

<בהכנה>

Joseph Cohen-Elran

יוסף כהן נולד בשנת 1943 בעיר חילה שבעיראק. עלה ארצה עם הוריו בשנת 1951 ומאז גדל, התבגר וחי בפתח־תקוה. במשך שנים רבות שימש מנהל משאבי אנוש, במשרד התקשורת/ רשות הדואר/ חברת הדואר. התחיל הכשרתו בבית הספר למינהל של נציבות שירות המדינה בירושלים, וסיים במסלול ללימודים מתקדמים בניהול משאבי אנוש באוניברסיטת תל־אביב. את הרומן הראשון פרסם בגיל עשרים ושש. את חמשת ספריו הראשונים פרסם תחת השם יוסף כהן, ולימים הוסיף לשמו את שם העט אלרן, המורכב משמות ילדיו. מתחילת שנת 2000 הוא חבר אגודת הסופרים העבריים. בתחילת 2007 פרש מעבודתו לטובת התמסרותו לכתיבה, ובמהלך השנה מאז פרישתו שקד על סיום כתיבתו של רומן חדש, פרסם ספר שירים ראשון והרחיב שטחי הכתיבה שלו בלימודי תסריטאות במסגרת האוניברסיטה הפתוחה. יוסף כהן אלרן הוא חתן פרס קוגל לספרות לשנת תשע״ג. נשוי ואב לבת ובן.

ספריו:

פרח הדאבה : רומן (תל־אביב : עליה, תשכ״ט)
שני חיילים ודגל (תל־אביב : עליה, תש״ל) <סיפור>
תשוקה אחת : סדרת הרומן החודשי (תל־אביב : יעד, 1977)
להיות צייד : רומן (תל־אביב : יעד, 1979)
האל שותל פרחים מפלסטיק : רומן (תל־אביב : אלונה – מפעלי עתונות, תש״ם)
תקרית נשואין (תל־אביב : אור עם, תשמ״ו 1986)
אחד בלב (תל־אביב : אור עם, תש״ן 1990)
אספירונס : סיפור בגדדי (חולון : כנרת, 1999)
עקרון הכמיהה (חולון : כנרת, 1999)
עזה כמוות (הוד השרון : אסטרולוג, 2002) <רומן>
כל הלילות (הוד השרון : אסטרולוג, 2003) <רומן>
אלהים חולם : שירי מלחמה, שירי אהבה, שירי דממה (מבשרת ציון : צבעונים, 2007) <הביאה לדפוס – לאה צבעוני>
שמועות על אושר (מבשרת ציון : צבעונים, 2008) <רומן>
אלו ערגות : בעיקר שירי אהבה (תל־אביב : צבעונים, 2010)
תהילה אחרונה (תל־אביב : צבעונים, 2011) <רומן. עריכה – לאה צבעוני>
והמלאכים שותקים (תל־אביב : צבעונים, 2011)
הכול לקחה האש (תל־אביב : צבעונים, 2013) <רומן>
שתי ימי חיי (תל־אביב : צבעונים, הוצאה לאור, 2017) <רומן. עריכה – לאה צבעוני>

על המחבר ויצירתו:

על ״אספירונס״

חקק, הרצל. אספירונס. נהרדעא, חוב׳ 22 (2000), עמ׳ 10־11.
חקק, הרצל. טרגדיה של החמצה. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 366 (כ״ד באדר א׳ תש״ס, 1 במארס 2000), עמ׳ 6.

על ״עזה כמוות״

חקק, הרצל. אהבה אפלה כמשל חברתי. מאזנים, כרך ע״ז, גל׳ 2 (2003), עמ׳ 11־12 <נדפס גם ב׳אפיריון׳, גל׳ 86 (2004), עמ׳ 26–27>

על ״אלו ערגות״

שמריז, לירן. ״אלו ערגות״. מאזנים, כרך פ״ה, גל׳ 5 (חשון תשע״ב, נובמבר 2011), עמ׳ 59.

על ״תהילה אחרונה״

עשהאל, אורה. ערגה גדולה. מאזנים, כרך פ״ה, גל׳ 3 (אב תשע״א, אוגוסט 2011), עמ׳ 51–52.

על ״והמלאכים שותקים״

חקק, הרצל. מגלות לגאולה – סיפור בתוך סיפור. מאזנים, כרך פ״ז, גל׳ 5 (חשון תשע״ד, אוקטובר 2013), עמ׳ 50–52.

קישורים:

עודכן לאחרונה: 25 בפברואר 2023

לראש הדף

לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר