דן עומר (מרני) נולד ברמת גן בי"ד באדר א' ת"ש, 23 בפברואר 1940. אביו, אוסקר מרני, היה פקיד בכיר בעיריית ירושלים. למד בבית החינוך לילדי עובדים ובית הספר החקלאי מקוה ישראל ולא השלים לימודי בית ספר תיכון, ולא רכש השכלה אקדמית. הוא היה אוטודידקט גמור. בגיל  16 שינה את שמו ל"עומר", ויצא לחוות כרי דשא שליד הכנרת, שם למד בוקרות. בצה"ל שרת בחטיבת גולני, היה חייל מצטיין ואף השתתף בפעילות קרבית אולם שוחרר שיחרור מוקדם.  היה מבאי בית הקפה "טעמון" בירושלים, והתקבל בזרועות פתוחות לבוהמה הירושלמית. הוא יצא לאנגליה, כדי להשתלב בעסקי המשפחה, אך נטש אותם והתקרב לחבורת האמנים הישראליים שישבו בלונדון בראשית שנות הששים, בהם עמוס קינן, שמעון צבר, מנשה קדישמן ואחרים. בשנת 1961 שב לירושלים ופתח לזמן קצר חנות ספרים, ממול לקפה טעמון. הנסיון נכשל, והחנות נסגרה.  ב-1967 התגייס עומר לחטיבה הירושלמית, והוא הצטיין כחובש קרבי בפריצה לעיר העתיקה דרך השער החדש. מיד לאחר תום המלחמה הצטרף לחוגי תנועת "מצפן", והיה בין ראשוני הקוראים לנסיגה מיידית מהשטחים. באותה תקופה התקרב לסופרי ירושלים ומשורריה, כמו יהודה עמיחי, פנחס שדה, אריה זקס, אהרון שבתאי ואחרים. עומר היה מבקר ספרותי חריף ונשכני במיוחד. במשך שבע שנים ערך את הטור הספרותי "נמר של נייר", בשבועון "העולם הזה". הוא חולל לא מעט שערוריות ספרותיות, הן כסופר והן כמבקר. הוא פגע בכוונת מכוון במבוקריו, ועורר עליו טינה ושנאה של רבים.יחד עם זאת, היה מדורו "נמר של נייר" אולי החריף והאמיץ שכלי הביטוי והביקורת באותה תקופה ותרם תרומה מכרעת לריענון שורות ושחיטת פרות קדושות. במקביל היה עומר פטרונם של מחברים, צעירים וותיקים כאחד, שנדמו בעיניו יוצאי דופן או אנטי-מימסדיים דוגמת מרדכי אבי-שאול, מידד שיף, עמוס אריכא, יגאל גלאי, רינו צרור, אריה קרישק, יצחק בר-יוסף ורבים אחרים.  עומר התגורר בירושלים רוב חייו, וכן בקיבוץ שמיר. בשנת 1984, לאחר סדרה של התקפי לב נפטר דן עומר בירושלים, לאחר שסירב לעבור ניתוח מעקפים.
[מקורות: לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, ויקיפדיה]

• לילה ארוך (ירושלים : אוגדן, 1963) <שירים> <רישומים - רנה אולשבר>
• אלוהים בגי'נס : ושירים אחרים, 1962־1965 (ירושלים : עיקר, 1966)
• בדרך (ירושלים : גולגותא, 1966) <סיפור. נאסר להפצה על ידי הצנזורה>
• פואמות דוקומנטריות : 1965־1967 (ירושלים : גולגותא, 1967)
• עשרים ושנים מלחמשירים (ירושלים : גולגותא, תשכ"ח)
• בוקר טוב מהפכה ; קשיים ביצירת גיבורים לאומיים : 2 נובלות (תל אביב : ביתן, 1975)
• אודה לשאול : שלוש פואימות דוקומנטריות (תל-אביב : פרוזה עתונספרות, 1980) <עם הקדמה מאת פנחס שדה> <"אודה לשאול טשרניחובסקי">
• חלום ישראלי : נובילות (תל אביב : ספריית פרוזה עיתונספרות, 1980)
• בעקבות עמוד האש (ירושלים : עידנים, תשמ"א 1981)
• דניאל איש חמודות (תל אביב : פרוזה עיתונספרות, תשמ"א) <"סיפור חייו של אהרן שמואל ליברמן, 1845־1880">

• נהמה : שירה ביטניקית אמריקנית / לורנס פרלינגאטי, אלן גינסברג, גריגורי קורסו (ירושלים : י' מרכוס, 1967)
• שתיקה : דיג'סט הבית השלישי, תשכ"ח (ירושלים, תשכ"ח- <רובו קטעים מצולמים מן העתונות. העורכים: שמעון צבר ודן עומר>
• תריסר שירים גרמנים נבחרים / גונתר גראס, אינגבורג באכמן, הלמוט הייסנבולט, פאול סלאן, אריך פריד (ירושלים : עיקר, 1969) <רישומים - תרצה ולד>
• שירים חזותיים : אנתולוגיה (ירושלים : אורלוגין, תשל"ג)
• תלויים על צלב הברזל : אנתולוגיה לשירה גרמנית חדשה (תל אביב : ספריית פרוזה עיתונספרות, תשל"ט)
• ההפלה : רומנסה היסטורית 1966 / ריצ'רד בראוטיגן (תל אביב : זמורה, ביתן, מודן, תשמ"א 1981)