אהרן שמואל ליברמן נולד בלונה, פלך גרודנה (כיום בבלארוס) בי"ג באייר תר"ה, 20 במאי 1845 לאביו אליעזר דב ליברמן, סופר ומקורב לראשוני הסופרים המשכילים בליטא ומחוצה לה. נתחנך ברוח ההשכלה וסיים את בית-המדרש הממשלתי לרבנים בווילנה. ב-1866 נתפרסם מאמרו הראשון, בו יצא נגד י"ל גורדון והגן על זכותם של היהודים לפדות עצמם מעבודת הצבא. ב-1867־1869 שימש מורה ומזכיר בקהילת סובלקי שבפולין הרוסית. ב-1870־1871 למד במכון הטכנולוגי של פטרבורג, אחר כך חזר לווילנה והשתתף בעבודת החוג הסוציאליסטי-מהפכני, שבמרכזו עמדו תלמידיו הבוגרים של בית-המדרש לרבנים. ב-1874 פירסם ליברמן את סיפורו "חזות הכל", ובו ביקורת חריפה על סדרי החיים היהודים, על העושק מצד העשירים, ועל המשכילים ה"לועגים ליקהת אם".  ב-1875 נאסרו רבים מחברי החוג וליברמן נמלט לגרמניה, ומשם עבר ללונדון, התקרב אל הסוציאליסט הרוסי לַוְרוב, ופירסם בעיתונו רשימות על החיים בווילנה וביאליסטוק. ליברמן תבע לנהל תעמולה סוציאליסטית בין יהודי רוסיה, ובמיוחד בין בחורי הישיבה, בהם ראה חומר אנושי משובח, והוא שהוציא את הכרוז הסוציאליסטי הראשון בעברית "אל שלומי בחורי ישראל", שהופץ בעברית וביידיש. בלונדון ייסד את "אגודת הסוציאליסטים העברים", שנתפרקה לאחר 7 חדשים. ב-1877 יצא לברלין ויסד גם בה אגודה דומה. משם עבר לווינה, התקשר עם פרץ סמולנסקין והשתתף בכתבי העת "השחר" ו"המביט", בחתימת "בר-דרורא". אותה שנה פירסם את שלוש החוברות היחידות של עיתונו החדש "האמת", שהוא עצמו חיבר את רוב מאמריו. העיתון כתוב ברוח הסוציאליזם המהפכני, אולם בטון מתון. במאמריו דיבר על ה"שאלה האקונומית", שהיא "המניע היחידי לכל מעשי בראשית ולא רק לאדם לבדו", וכן על משטר הניצול והשיעבוד השורר בחברה המודרנית. הגיליון הראשון עורר עניין רב. תוך כדי כך המשיך ליברמן בפעולתו המהפכנית, שעיקרה היה הברחת ספרות מחתרת מהפכנית לרוסיה. ב-1878 נאסר ליברמן והועמד לדין, נידון לחודש מאסר והוסגר לגרמניה, שם נידון על האשמה דומה לשנת מאסר. בסוף 1879 יצא ללונדון, התקרב לחוגי "נארודניה ווֹליה" וביקש לחזור לרוסיה לעבודת מחתרת מהפכנית, אולם בקשתו נדחתה. ב-1880 יצא לארצות הברית, ושם איבד נפשו לדעת בעקבות אהבה נכזבת.
    ליברמן היה יוצא דופן בדורו, נטיותיו הלאומיות, שמוקדן – אהבתו לשפה העברית, התנגשו בהשקפות האינטרנציונליסטיות והאסימילטוריות, שרווחו בין הסוציאליסטים היהודים והרוסים. פעולתו הספרותית מצומצמת היתה משתוכל להשאיר רושם של קיימא, אולם התנועה הסוציאליסטית היהודית על ענפיה השונים, שקמה כ-15 שנה לאחר מותו, ראתה בו אחד ממבשריה.
[מקורות: Jewish encyclopedia, קרסל, האנציקלופדיה העברית, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, Yiddish leksikon, ויקיפדיה]