שלמה טנאי (קושיצקי), משורר, מתרגם, עיתונאי,
עורך וסופר ילדים נולד בביליץ (בילסקו, שלזיה, פולין) בה׳ בכסלו תר״ף, 27 בנובמבר 1919.
בבית הוריו השתלבו מסורת יהודית, פעילות ציונית ותרבות העולם. לאחר שנות לימוד ראשונות
בבית ספר כללי בפולין עלה עם משפחתו ארצה ב-1929, וגר בתל אביב. סיים את לימודיו בגימנסיה
בלפור (1939) ולמד שנה באוניברסיטה העברית בירושלים (1941). ב-1944 הצטרף למערכת
עיתון הארץ, ובה עבד לסירוגין עד 1966. ב-1947 נסע ללמוד
עיתונאות בצרפת, חזר ארצה ב-1948. ככתב צבאי של הארץ סיקר את חזית הדרום, והיה
הראשון שתיאר את כיבוש אילת. רעייתו, הציירת תרצה לבית ברנשטטר,
ליוותה באיוריה רבים מספריו, בעיקר ספרי הילדים. היה עורך במחנה (1950–1954),
דבר לילדים (1954–1960) ורימון (1956–1957). ב-1956 נבחר כחבר הוועד
המרכזי של אגודת הסופרים ובו כיהן כחמש-עשרה שנים. כחבר ועדת אירועי העשור למדינה יזם
את שבוע הספר העברי, שנערך לראשונה ב-1959. בשנים 1967–1985 ניהל את מחלקת ההסברה במרכז
לתרבות ולחינוך של ההסתדרות. כיהן כיו״ר הנהלת אקו״ם (1973–1998).
שירו הראשון, ״שעת הצלילים״, נדפס בדבר ב-1938. בשיתוף עם
משה שמיר ערך את ארבע החוברות של ילקוט הרעים (1943–1946),
כתב העת שעיצב את קווי ההיכר האידיאולוגיים והאמנותיים של דור המאבק לעצמאות. עם
משה שמיר ועזריאל אוכמני ערך את האנתולוגיה
הייצוגית של הדור, דור בארץ (1958). בספר ילקוט הרעים (1992), שכינס
את חוברות הילקוט לכרך אחד, נכללה מסתו ״ילקוט בארבעה צבעים״, המתארת את הרקע החברתי
והלך המחשבה שביסוד כתב העת.
ספרו הראשון, פגישת האוהבים (1947), כולל שירי אהבה ונעורים רומנטיים.
משה שמיר הגדיר אותו כ״משורר מטייל האוהב להתעכב אצל פרטי
נוף, אצל רגע חוויה של צדי דרך, של פינה צנועה״ (1987). ארץ ישראל, נופיה ואנשיה עומדים
במרכז הספרים ארץ החיים (1954), כוכבי דרך (1956) ולפני ימים חדשים
(1961). כבני דורו היה קרוב לאלתרמן והושפע משירתו, אך היה
קרוב ברוחו גם לש׳ שלום, ליעקב
פיכמן וללאה גולדברג. שירתו משלבת התבוננות קונקרטית
בנוף הארץ-ישראלי עם שאיפה להתמזגות עם הטבע ותהייה על סודות הבריאה בנוסח הרומנטיקה
האירופית. חורבן יהדות אירופה מכאן ותחושות האכזבה ואובדן האידיאלים שבאו לאחר קום
המדינה מכאן חיזקו את הגעגועים לעולמות אבודים בשירתו, אך למרות חוויית האובדן שירתו
מחייבת חיים מיסודה ויש בה היאחזות באהובה, במשפחה ובערכים הומניסטיים. כך בספריו
רגלי המבשר (1983), הכולל את המחזור ״לקראת פגישה עם אבי״, לזכר אביו שנסע לביקור
בפולין ב-1939 ונספה בשואה, ומתוך ההפיכה (1983). מבחינה פואטית מתייחדת שירתו
בנאמנות לשיר הלירי הקלאסי, למבנה המסודר, המשקל והחרוז. כתיבתו מאופקת ויש בה חתירה
לבהירות הניסוח, לחדות האמירה ולפואנטה המסכמת. בספרו שירי שלמה טנאי (1972)
כונסו השירים שנכתבו בשנים 1947–1970. בספריו האחרונים, בהם ומחר בעוד נצח (1995),
נערכת בחינה מחודשת של העבר וניכרת התמודדות עם חלופיות הזמן והעמידה מול המוות.
טנאי היה מתרגם פורה של יצירות שירה, פרוזה, מסות ומחזות לילדים
ולמבוגרים. תירגם מיידיש, מאנגלית, מפולנית ובעיקר מגרמנית, מיצירות גתה, שילר, הלדרלין,
אלזה לסקר-שילר ורבים אחרים. ספר תרגומיו הראשון, חוויה (1968), כולל תרגומים
מגרמנית של יצירות משוררי וינה. עיקר פועלו הוקדש ליצירת היינה, שהחל לתרגם את ספריו
מתוך כוונה להשיב את היינה לגבולות התרבות היהודית. תרגומיו משירתו כוללים את הספרים
הים הצפוני (1986), מבחר שירים ומכתבים (1990) ומנגינות עבריות
(1992). ב-1991 ייסד עם ההיסטוריון יהודה אילוני את אגודת חובבי היינה בישראל. כתבותיו
העיתונאיות נכללו בספרים שלושה חצים – בנגב עד אילת 1948–1949 (1950) ויומן
בעת מלחמה (1974), המתאר את מלחמת יום הכיפורים. כתיבתו לילדים משלבת מציאות ודמיון,
פיוט ושעשוע. מספריו: אגדת הבית הצוחק (1962); שני אווזים שובבים (1972);
גם גדולים היו קטנים – סיפורים על משוררים עבריים (1987).
ספרים נוספים: שירה: שירים (מבחר, 1970); מברק (1988).
תרגום: הפרח בכחול – מסיפורי הרומנטיקה (1982); הצל – מחזה מאת יבגני
שוורץ (1950); שיחות עם קפקא מאת גוסטאב יאנוך (1987).
זכה בפרס קוגל על ספרו ניחושים (1972) ובפרס ביאליק על מפעלו
הספרותי (1985). שיריו תורגמו לגרמנית, לערבית ועוד.
שלמה טנאי
נפטר בתל אביב בג׳ בשבט
תש״ס, 10 בינואר 2000.
פגישת האוהבים : שירים (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר,
1947) <ציורים – תרצה>
שלושה חצים : בנגב עד אילת (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר
הצעיר, 1950) <רשימות סופר צבאי בקרבות הנגב>
ארץ החיים : שירים (תל אביב : מצפן, 1954)
שלשה חצים ואת : מסעות המלחמה בנגב והמאמצים להחיאת אדמתו (תל אביב : ספרי
גדיש, תשט״ו)
כוכבי דרך : שירים (ירושלים : קרית ספר, תשט״ז) <איורים – תרצה>
יונים בחלום : ספורים לילדים (תל אביב : מסדה, תשי״ח) <הציורים
– תרצה>
חברים : שירים וספורים לילדים (תל אביב : מסדה, תשכ״א) <הציורים
- אורה מרקשטין>
לפני ימים חדשים : שירים (תל אביב : ש׳ זימזון, 1961)
אגדת הבית הצוחק (מרחביה : ספרית פועלים, תשכ״ב) <איורים –
תרצה טנאי> <מהדורה שניה יצאה לאור בתש״ם 1979 – להלן>
עד שהגיע היום : שירים (תל אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1967)
גבוה, גבוה : ספורים לילדים (תל אביב : נ׳ טברסקי, 1967) <ציורים
– תרצה>
שירים : מבחר (תל אביב : עקד, תש״ל)
ניחושים : שירים (תל אביב : עקד, תשל״ב)
שירי שלמה טנאי : מ׳פגישת האוהבים׳ עד ׳ניחושים׳ (תל אביב : עקד, תשל״ב)
פלא איש : ספור (תל אביב : ספרית פועלים, תשל״ב) <איורים -
תרצה>
יומן בעת מלחמה (תל אביב : עם עובד -תרבות וחינוך, תשל״ד) <על
מלחמת יום הכיפורים>
שני אווזים שובבים (תל-אביב : עופר, תשל״ה) <סדרה בת שמונה
חוברות עם איורים מאת תרצה טנאי>
התוכן: איך נסעו ברכבת לחיפה -- בסירה אל הים הגדול -- לומדים לרכב על אופנים --
שומרים על המולדת -- עולים לירושלים -- כמה נעים לטוס -- ארצנו היפה -- החללית
אל הירח.
רגלי המבשר : שירים (רמת גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה,
1976)
משחקי שיר (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ח) <איורים - יעקב
קמחי>
מחר, בעוד נצח (תל אביב : רשפים, תשנ״ה 1995) <שירים>
עריכה:
ילקוט הרעים : לספרות חדישה (תל אביב : ארחה, תש״ג-תש״ו) <בעריכת
שלמה טנאי ומשה שמיר>
דור בארץ : אנתולוגיה של ספרות ישראלית (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ
הארצי השומר הצעיר, 1958) <בשיתוף עזריאל אוכמני
ומשה שמיר>
יפה היא : זר תצלומים לחייל (תל אביב : תרבות וחינוך, תשכ״ט 1968)
<עריכה גרפית - שמואל צור>
כֻּלם רוצים להיות גדולים : שירים וספורים לילדים (תל-אביב : ידידים, 1970)<העורכים
- שלמה טנאי וחזי לופבן ; ציורים – תרצה>
ימי המלחמה : פרקי תשרי תשל״ד (תל אביב : ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ
ישראל - הועד הפועל-המרכז לתרבות ולחינוך בשיתוף חברת העובדים ומפעלי תרבות וחינוך,
תשל״ד 1973) <בעריכת שלמה טנאי ונחמן תמיר>
אדם לעמל : מבחר שירים (תל-אביב : עם עובד, תשמ״א) <בשיתוף
יעקב בסר> <איורים - גד אולמן>
תרגום:
ספורים לנכדי / רחל שטראוס ; תרגמו לעברית מכתב יד אשר ושלמה טנאי (תל-אביב
: ש׳ זימזון, תשט״ז) <הציורים - גבריאלה רוזנטל>
פרשת חייה של מרי קיורי / איילין ביגלאנד (תל אביב : אנקור, תשי״ט)
ספורים לנכדי הגדול / רחל שטראוס תרגמו לעברית מכתב יד - אשר ושלמה טנאי (תל-אביב
: ש׳ זימזון, 1960) <הציורים - ב׳ פרנקפורטר>
שושנת הים : מחזה בשלוש מערכות / נג׳אתי ג׳ומאלי ; תרגמו מתורכית דויד אורן
ושלמה טנאי (תל אביב : אל״ף, 1966)
חויה / בר הופמן, שניצלר, הופמנסתאל (תל אביב : עקד, 1968)
<קובץ יצירות של שלשה מסופרי וינה> <ציורים - גד אולמן>
הפרח הכחול : ספורים מן הרומנטיקה / בחר ותרגם מגרמנית שלמה טנאי (ירושלים
: דביר, תשמ״ג 1982)
הים הצפוני : פרקי שירה ופרוזה / היינריך היינה (תל אביב : עם עובד, תשמ״ו
1986)
פנמה יפה פי כמה : והפעם - איך נסעו דבון ונמרון לארץ פנמה / ינוש (תל אביב
: עם עובד, 1986)
על האמנות המודרנית / פאול קליי (תל אביב : ספרית פועלים, 1987)
שיחות עם קפקא / גוסטב יאנוך (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ״ז 1987)
<עריכה - טוביה ריבנר>
הניבלונגים וסיפורים אחרים (תל אביב : עם עובד, תשמ״ח 1988)
<התוכן: שירת הניבלונגים - הינריך האומלל - קורות חייה של האשה
מלוזינה היפה>
ראי בתוך ראי : ליבירינת / מיכאל אנדה (תל אביב : זמורה-ביתן, תשמ״ח 1988)
טאראבאס : אורח עלי אדמות / יוזף רות (תל-אביב : זמורה-ביתן, תש״ן 1990)
<רומן>
מבחר שירים ומכתבים / היינריך היינה (תל-אביב : רשפים, תש״ן 1990)
<כולל פרקי ביוגרפיה מאת המתרגם>
גוברין, נורית.
״נשכחתי בלי להותיר סימן״. הארץ, תרבות וספרות, כ״ג בתשרי
תשע״ח, 13 באוקטובר 2017, עמ׳ 4 <דברים בטקס הסרת הלוט מעל השלט לזכרו ברחוב
דפנה 20 בתל אביב, ח׳ בתשרי תשע״ח, 28 בספטמבר 2017. חזר ונדפס בספרה קריאת
הדורות, כרך ז׳ (תשע״ט 2019), עמ׳ 127–134>
עקרוני, אביב. נלך עם הכוכבים במסילתם.
בספרו על כפות המאזניים : מבחר מאמרים : ספרות,
היסטוריה, יהדות, הגות, חינוך (תל-אביב : עקד, תשס״ז 2007),
עמ׳ 111–120 <על שלושה מספרי שיריו של שלמה טנאי: ״שירי שלמה טנאי : מ׳פגישת האוהבים׳
עד ׳ניחושים״ (תל אביב : עקד, תשל״ב) ; ״רגלי המבשר״ (1976) ו״מברק״ (1988). פורסם
לראשונה בשלוש רשימות ב״על המשמר״ (30 במארס 1973 ו-11 ביוני 1976 וב׳ידיעות אחרונות,
14 באוקטובר 1988>