יצחק
גנוז (גנוזוביץ') נולד בו' בשבט תרפ"ז, 9 בינואר 1927 בעיר לידא (כיום
בבלארוס). למד בבית ספר "תרבות". אביו נאסר על-ידי הנ.ק.וו.ד. בשל פעילות
ציונית ומאז נעלמו עקבותיו. אמו ושלושת ילדיה הוגלו לסיביר, שם עבדו בכריתת
יערות ובניית מסילות ברזל. לאחר מלחמת העולם השנייה עברה המשפחה לפולין.
גנוז ארגן והדריך קבוצת ילדים ונוער גדולה, ניצולי שואה, ואיתה המשיך דרכה
לארץ-ישראל על סיפון האניה "אקסודוס". עם הגעת הספינה לחופי הארץ הועבר,
יחד עם בני משפחתו וקבוצת הנוער לספינת גירוש והוחזר לגרמניה. ב-1948 עלה
ארצה עם קבוצת נוער מתנדב במסגרת גח"ל [גיוס חוץ-לארץ] בספינה "טטי",
והשתתף במלחמת השחרור.
יצחק גנוז למד ספרות עברית והיסטוריה של עם-ישראל באוניברסיטת בר-אילן,
ומלמד לשון וספרות יידיש באוניברסיטה זו ובמכללת לוינסקי. מאז 1954 מפרסם
גנוז סיפורים, שירים, מחקרי פולקלור ומאמרי ביקורת בכתבי עת שונים. בשנים
1976 עד 2006 ערך את כתב העת "ידע עם", במה לפולקלור יהודי של המרכז הארצי
של חוקרי הפולקלור היהודי. כמו כן ערך שלושה ספרי זכרון לקהילות יהודיות
במזרח אירופה שהושמדו בשואה. ביבליוגרפיה של כתביו פורסמה בכרך כ"ח-כ"ט של
"ידע עם" (תשס"ד 2003).
יצחק גנוז חבר באגודת הסופרים העברים ובאיגוד העולמי למדעי היהדות. הוא זכה
בפרס "עמינח" לשירה לשנת 2005. [צילום:
'ויקיפדיה' העברית, האנציקלופדיה החופשית]
טוקר, נפתלי-הרץ. הדגים דיברו
אידיש. מקור ראשון, שבת, כ"ד בכסלו תשס"ז, 15 בדצמבר 2006,
עמ' 21.
טוקר, נפתלי-הרץ. על ספר שיריו של יצחק גנוז "מעבר לגשרון העץ".
אפיריון, גל' 99 (התשס"ז 2006), עמ' 45־47
על "נכח הארץ ומלואה"
בר-אל, עדינה. מים חיים ברחוב
מרשלקובסקה. מאזנים, כרך פ"ה, גל' 1 (ניסן תשע"א, אפריל
2011), עמ' 43־44.
ויס, הלל. מראש הפסגה רואים כתום.
מקור ראשון, שבת, כ"ז בסיון תשס"ט, 19 ביוני 2009, עמ' 16־17 <נדפס
גם ב'ידע עם', כרך ל"ד-ל"ה, מס' 69־70 (תש"ע 2009), עמ'
177־181>