יעקב הר-אבן, בן
שלום, אחיו של
יהודה שטינברג, ואמו
הניה בת חיים קופרמן, נולד
בסקוריאני, ביסרביה, בכ"ג בכסלו תרס"א, 15 בדצמבר 1900*. קיבל חינוך מסורתי
והמשיך לימודיו, עם עלייתו ארצה ב-1914, בגימנסיה הרצליה בתל-אביב. עם סיום
לימודיו עבר לירושלים ועבד כמזכיר בועד-הלשון-העברי. בפסח תר"פ לקח חלק
פעיל בהגנת ירושלים בימי הפרעות. בסוף 1920
יצא לחוץ-לארץ ולמד באוניברסיטאות פראג ורומא וסיים לימודי רפואה. בפראג
היה בין המייסדים והפעילים ביותר של אגודת הסטודנטים העבריים "עבריה" ששמה
לה למטרה את הפצת התרבות העברית והרעיון הציוני בקרב יהדות צ'כוסלובקיה. חזר ארצה
ב-1933 ומאז עסק במקצועו וכן היה פעיל בחיי ציבור (במשך שנים בתחומי התנועה
הרביזיוניסטית). סיפורו הראשון "פרכוסים", שכתב בעודנו תלמיד הגמנסיה,
נתפרסם ב"הפועל-הצעיר" בהמשכים בשנת תרע"ט וזכה להערכה חמה מאת הסופר י"ח
ברנר. פירסם ספורים ב"האדמה", ב"העולם", ב"הד-ליטא", ב"מאזנים" (השבועון
והירחון) וב"גליונות". חלק מספוריו כונסו בספר "בתמורה" שיצא בתל-אביב בשנת
תש"א. כתב מאמרים ורשימות. תרגם ספרים מלשונות שונות, ביניהם סיפור מאת באלזאק.
כן ערך ספרים שתורגמו ע"י אחרים. בשנת תר"ץ נשא לאשה את חנה בת קהת
בלומנפלד מבוטושאני (רומניה) ולהם שתי בנות: זיוה ויוספה. יעקב הר-אבן נפטר בתל-אביב בי"א באלול
תשמ"ט, 11 בספטמבר 1989 ונטמן בבית העלמין בנחלת יצחק.
* - כך לפי קרסל;
עפ"י תדהר - נולד בט"ו בתשרי תר"ס, 15 באוקטובר 1899.
[מקורות: קרסל,
תדהר, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים]
יעקב הר-אבן, בן
שלום, אחיו של
