משה טבנקין נולד במושבה כנרת בל"ג בעומר תרע"ז, 9 במאי 1917 לאביו יצחק טבנקין, מראשי "אחדות העבודה" ו"הקיבוץ המאוחד".  כשהיה בן חמש עבר עם הוריו לעין חרוד, שזה אך נוסדה.  מנעוריו היה פעיל בהגנה ולאחר-מכן התנדב לפלמ"ח ושימש כקצין התרבות של חזית הצפון במלחמת הקוממיות. למד ספרות והיסטוריה באוניברסיטאות ירושלים ותל-אביב, וב-1955 יצא לשנת השתלמות במכון לחינוך של אוניברסיטת לונדון.  שנים רבות היה מורה בקיבוצו ואף ניהל שם את בית הספר האזורי. הרצה על נושאי חינוך וספרות במסגרות שונות בארץ.   מילדותו ניכרה בו נטיה טבעית לכתיבה: פירסם שירים בבטאון חברת-הילדים של הקיבוץ, יזם הקמת תיאטרון-ילדים, כתב וביים בגיל 12 הצגה בשם "חלום יעקב"  ובהיותו בר מצווה חיבר את השיר "השמש יורדת", שהולחן ונעשה חלק בלתי-נפרד מטקסי העומר. שיריו המוקדמים התחבבו מאוד על קהל הקוראים. רבים מהם כונסו באנתולוגיות, הוקראו בטקסים שונים ואף הולחנו בידי מלחינים שונים כגון צבי סנונית, דני ליטני, שלמה ארצי ומתי כספי. בשנותיו האחרונות עסק בעיקר בפעילות ציבורית, התמסר לתנועה למען ארץ ישראל השלמה, ונפטר ממש תוך פעילותו האינטנסיבית בתנועה. משה טבנקין נפטר בקיבוצו עין חרוד, בז' באייר תשל"ט, 4 במאי 1979.
[מקורות: קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, ויקיפדיה]

ספריו: