נדיר צור נולד בירושלים להוריו אסתר (ילידת ברזיל) ולאברהם (יליד תל-אביב) זכרונם-לברכה. התחנך בירושלים בבית-הספר "תחכמוני" ובתיכון שליד האוניברסיטה. שירת בגלי-צה"ל כעורך, כתב ומגיש. בוגר במדע-המדינה וביחסים בין-לאומיים (בהצטיינות), מוסמך במדע המדינה (בהצטיינות) וד"ר מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים (נושא עבודת הדוקטורט – "רטוריקה של מנהיגים ישראלים במצבי לחץ"). חוקר במרכז לחקר ביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה, במסגרת לימודים לפוסט-דוקטורט. כיום, עמית וחוקר במכון ע"ש הרי ס. טרומן למען קידום השלום באוניברסיטה העברית וחוקר אורח במרכז חיים הרצוג לחקר המזרח-התיכון ודיפלומטיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תחומי התמחות: פסיכולוגיה פוליטית, חקר ביטחון לאומי וכלי השפעה של מנהיגים. נדיר צור היה מגיש בערוץ 1, עורך בערוץ 2, מנהל מחלקת הנוער בקול-ישראל וכיום הוא עורך בחטיבת החדשות של "קול ישראל" (רשת ב'). תוכניותיו הן: "הערכת מצב" ו"על ימין ועל שמאל". בתחום החברתי והקהילתי משמש יושב-ראש חוג ידידי מילב"ת – "המרכז הישראלי לאבזרי עזר, בינוי ותחבורה לנכה", יושב-ראש תא בוגרי המחלקה למדע-המדינה באוניברסיטה העברית, חבר-הנהלת צ.א.ל.ה. – "צוותי אזרחים לשיפור פני החברה" וחבר באקו"ם – אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל. נדיר צור זכה באות מפעל-חיים מטעם המרכז העולמי של בני-ברית בעבור "מצוינות בסקירה של העיתונות, הכתובה המשודרת והמקוונת – על יהדות התפוצות". חיבר תמלילים לפזמונים, תסריטים לסרטים קצרים ומאמרים רבים לעיתונות הכתובה, בהם ל"דבר", "על המשמר", "הארץ", "Semana", "Present Tense" ו-"Jewish Quarterly" ולכתבי-עת בהם, "עיונים בביקורת המדינה", "מפנה", "ביטחון סוציאלי", "חלקת לשון", "פנים", "המרחב הציבורי" ו"כיוונים חדשים". וכן, מאמרים לקובצי-המחקר: "צבא שיש לו מדינה" (2008), "ארבעים שנה בירושלים" (2008) ו"מחקרים בפוליטיקה ישראלית" (2010). נדיר צור היה נשוי לתהילה ואב לאליענה ולראם. בי"ח באלול תשע"ד, 13 בספטמבר 2014 נפטר נדיר צור בגיל 62.
[מקורות: גרנות, ויקיפדיה, אתרו של נדיר צור]

ספריו: