זיוה
שמיר.
מעל כל במה : ביאליק והתאטרון / זיוה שמיר. -- תל אביב : הוצאת
ספרא בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014.
302 עמ'. Stages of Drama : Bialik and the Theatre /
Ziva Shamir
ביאליק הטביע חותָם על כל תחום שבּוֹ שלח את ידו: על השירה, על הסיפורת, על על האגדה, על המסה ועל ספרות הילדים. רק תחום אחד נשאר כביכול מיותם, ללא חותָמו האישי, והוא התאטרון. אף-על-פי-כן, יצירתו לסוגֶיהָ ולתקופותיה מתגלה כיצירה דרָמָטית מיסודהּ, המעידה על חשיבה תאטרונית מורכבת: יש בה מונולוגים, דיאלוגים וקריאות aside; קטעי סולו ומקהלה; חלוקה ל"מערכות" עם "תפאורה" מתגוונת; מופעי ריקוד ובהם הוראות כוריאוגרפיה מרומזות, פעלולי תאורה ואבזרי במה. לאה גולדברג זיהתה את הפוטנציאל התאטרוני החבוי ביצירת ביאליק בשעה שעיבּדה את "אגדת שלושה וארבעה" שלוש פעמים.
מתברר שביאליק ביקש להטביע את חותמו על הבמה העברית, אך פעמיים נקטעה הקריירה התאטרונית שלו שלא באשמתו. בפעם הראשונה היא נקטעה בעלומיו, כשאחד-העם החזיר לו את המונולוגים הדרָמָטיים "מפי העם" שנשלחו לפרסום בהַשִּׁלֹחַ, מִבּלי שהִבחין בחידושים הרבים המשולבים בהם. בפעם השנייה – כשביאליק חיבר בערוב ימיו טרילוגיה של מחזות מקראיים על סוף ימי דויד וראשית מלכוּת שלֹמה, אך לא השלים את תכניתו עקב נסיעתו לניתוח בווינה שממנו לא שב. לאחר מותו נעלם כתב-היד, ולא נודע מה עלה בגורלו.
הצירוף הביאליקאי "מעל כל במה" לקוח מתוך "ראיתיכם שוב בקוצר ידכם", משירי הזעם והתוכחה המאוחרים. המשורר ראה בחזיונות הנביאים את מופעיו הראשונים של התאטרון העברי, והִרבּה בכתיבת שירי חזון ומשא, ובהם קרא דרור לנטיותיו הדרָמָטיות שלא נתממשו. הספר מעל כל במה עוקב אחר זיקתו של ביאליק לתאטרון, למן המערכונים הדרדקיים שחיבר בימי לימודיו בישיבת בווֹלוֹז'ין, עבור אל תרגומיו למחזות מִספרות עַם ישראל (הדיבוק) ומִספרות העולם (וילהלם טֶל, המערכה ראשונה של יוליוס קיסר), וכלה בתעלומת המחזה האבוד שתמשיך להעסיק את חקר ביאליק גם בעתיד.
תוכן העניינים:
פרק ראשון: על הקריירה התאטרונית שנקטעה פעמיים : דברי מבוא
(עמ' 7־50)
א. התאטרון העברי בשנות מפנה המאה העשרים (עמ' 7־13)
ב. ביאליק הצעיר וכשרונותיו הדרמטיים (עמ' 13־19)
ג. היסודות הדרמטיים בשירו הראשון של ביאליק (עמ' 19־26)
ד. האנומליות הכרוכות בהיווצרות התאטרון העברי (עמ' 26־34)
ה. התאטרון הראליסטי והחזוני (עמ' 34־36)
ו. ביאליק והמונולוג הדרמטי (עמ' 36־45)
ז. ביאליק - הבמה והקתדרה (עמ' 45־49)
הערות לפרק הראשון (עמ' 49־50)
פרק שני: בחזיונות הנביאים טמונים גרעיני התאטרון העברי : על מחשבת
התאטרון של ביאליק (עמ' 51־72)
א. צעדים ראשונים (עמ' 51־54)
ב. "מופעי התאטרון" של הנביאים (עמ' 54־62)
ג. המחזה המקראי ומחזה ההוויי (עמ' 62־69)
הערות לפרק השני (עמ' 70־72)
פרק שלישי: מסה, מסכה ומסכת : ה"פורים שפיל" ומערכוני הבמה המחורזים
בעולמו של ביאליק הצעיר (עמ' 73־90)
א. פיתויה של נערה פתיה (עמ' 73־76)
ב. המלט, פאוסט והמתמיד (עמ' 76־78)
ג. ניצנים של כשרון (עמ' 78־84)
ד. הפיתוי הארוטי ביצירה ה"קנונית" (עמ' 84־88)
הערות לפרק השלישי (עמ' 88־90)
פרק רביעי: "יעקב ועשו" - ישראל ואומות העולם : מערכון מוקדם שהטביע
חותם על יצירת ביאליק לסוגיה ולתקופותיה (עמ' 91־106)
א. מערכון אלגוריסטי על ההבדלים בין העמים (עמ'
91־95)
ב. גלגוליה של דמות ה-Pharmakos (השעיר לעזאזל)
(עמ' 96־98)
ג. המערכון המוקדם והשפעתו על היצירה המאוחרת (עמ' 98־100)
ד. גזענות מהי? (עמ' 100־105)
הערות לפרק הרביעי (עמ' 106)
פרק חמישי: שעון פתי, שעון כסיל : על "מעשה ילדות" - מערכון מחורז
לילדים (עמ' 107־128)
א. הבלים ומשובות מול כללים וחובות (עמ' 107־116)
ב. החלום ושברו (עמ' 116־121)
ג. המון הטבע וחיקוי צליליו (עמ' 121־127)
הערות לפרק החמישי (עמ' 127־128)
פרק שישי: מדוע הסכים ביאליק לתרגם את הדיבוק? או, מאיגרא
רמא לבירא עמיקתא ובחזרה (עמ' 129־151)
א. בגנותו של הפולקלור הגולמי (עמ' 129־133)
ב. מחזה שנועד לקהל הטרוגני (עמ' 133־136)
ג. זיקה ליצירת ביאליק (עמ' 136־140)
ד. השינוי שחל ביחסו של ביאליק כלפי הדיבוק
(עמ' 140־149)
הערות לפרק השישי (עמ' 150־151)
פרק שביעי: איזהו לוחם הראוי לתואר "גיבור לאומי"? : על תרגום מחזהו של
שילר וילהלם טל (עמ' 152־187)
א. מדוע תרגם ביאליק את וילהלם טל? (עמ'
152־168)
ב. מדוע בחר ביאליק לתרגם בעברית ארכאית? (עמ' 168־178)
ג. השפעת תרגומו של ביאליק על אלתרמן (עמ' 178־186)
הערות לפרק השביעי (עמ' 186־187)
פרק שמיני: מלך המשוררים מול מבקשי נפשו : תרגום ביאליק למערכה הראשונה
של מחזהו של שקספיר יוליוס קיסר (עמ' 188־226)
א. האווירה שנשתררה בארץ לאחר המהפכה (עמ' 188־196)
ב. מלחמת "הצעירים" בממסד והדיה ביצירת ביאליק (עמ'
196־199)
ג. "גם בהתערותו לעיניכם" - "שמשון" מול הפלשתים (עמ'
199־203)
ד. היחיד הנבחר מול ההמון (עמ' 203־207)
ה. האספסוף במחזה יוליוס קיסר וביצירה המאוחרת של ביאליק
(עמ' 207־215)
ו. מדוע נקטעה מלאכת התרגום? (עמ' 215־222)
הערות לפרק השמיני (עמ' 222־226)
פרק תשיעי: מילים, מילים, מילים : הדים ממחזותיו של שקספיר ביצירת
ביאליק (עמ' 227־267)
א. ספרות ההשכלה והתרבות האנגלית (עמ' 227־233)
ב. יפיותו של יפת באוהלי שם (עמ' 233־238)
ג. המלט והמתמיד (עמ' 238־247)
ד. בואה, לילה (עמ' 247־253)
ה. רומאו ויוליה מפרוור העצים (עמ' 253־259)
ו. ביאליק, שקספיר ומשוררי מודרנה התל-אביבית (עמ' 259־264)
הערות לפרק התשיעי (עמ' 264־267)
פרק עשירי: השאור שבמחזה הוא יצר האדם : תעלומת המחזה האבוד של ח"נ
ביאליק (עמ' 268־279)
