זיוה
שמיר.
השירה מאין תימצא : "אַרְס פואטיקה" ביצירת ביאליק
/ זיוה שמיר. -- תל אביב : פפירוס, בית ההוצאה באוניברסיטת תל-אביב, תשמ"ח 1987.
291 עמ'. – (מראה מקום : סדרת עיונים בספרות העברית) Where shall poetry be found : Ars
Poetica in Bialik's works / Ziva Shamir
ספר זה, השלישי בסדרת
ספרים על יצירת ביאליק מפרי-עטה של זיוה שמיר, עוסק בסוגיה הגותית מרכזית
ומעניינת, שלא זכתה עד כה לעיון מקיף: הכתיבה על מלאכת הכתיבה. הספר סוקר את
התבטאויותיו של המשורר בנושאי "ארס פואטיקה" ואת מימושן של האמירות העיוניות
הללו הלכה למעשה בשיריו ובסיפוריו. הספר דן, מתוך גישה חדשה ומקורית, הן ביצירה
ה"קאנונית" (המוכרת לכל מורה ולכל תלמיד מתכנית הלימודים) והן ביצירה הגנוזה
והנידחת, המגלה לעתים קרובות סודות יצירה כמוסים. הוא מנסה להפריך את המוסכמה
הרווחת בביקורת ובמחקר, לפיה סיפור החיים, העולה משירי הווידוי, הוא סיפור חייו
האותנטי של ביאליק. "תולדותיו" של המשורר הן, לדעת זיוה שמיר, "אגדת האמן" –
ביוגרפיה נוסחאית של משורר רומנטי, שהוענק לה פירוש אישי ולא שגרתי.
תוכן העניינים:
מבוא: דפוסי יסוד במחשבת השירה של
ביאליק (עמ' 7־44)
א. ביאליק כמשורר "בעל מחשבות" (עמ' 7־9)
ב. הולדת המשורר והקדשתו לייעודו (עמ' 9־12)
ג. הביוגרפיה שבשירים – מיתוס או מציאות? (עמ' 13־17)
ד. העיקרון הדינסטי – הנחלת השירה מדור לדור (עמ' 17־21)
ה. מקורות השירה (עמ' 21־24)
ו. דמות המשורר – הדימוי ושברו (עמ' 24־28)
ז. דמות המשורר העברי (עמ' 28־31)
ח. תמורות במעמדו של ה"אני" המשורר בליריקה ה"קאנונית" (עמ'
31־34)
ט. מה לי ולכם? – המשורר וקהלו (עמ' 34־37)
י. השתיקה כמפלט וכמרגוע (עמ' 37־40)
יא. מות המשורר: "והמנגינה לעולם נשארת" (עמ' 40־44)
על חורבן איזו ארץ פלאות : הפארודיה על השירה הדמעונית והארקדית של
שלהי המאה הי"ט (עמ' 45־66)
א. נגד שירת הדור הסנטימנטליסטית (עמ' 45־47)
ב. התביעה לדיוק במלה ובמסומניה (עמ' 47־50)
ג. חִצי סאטירה נגד השירה הדמעונית בשירי ביאליק המוקדמים
(עמ' 50־55)
ד. בגנות הקונבנציות השחוקות של שירת הדור (עמ' 55־60)
ה. מתי חדל ביאליק מן ההצלפה בשירה הדמעונית ובמשורריה?
(עמ' 60־65)
הערות (עמ' 65־66)
המלאך העף שָׁם ברמה : 'אל המשורר' ו'אל האריה המת' – שירי תהילה לפרוג
וליל"ג (עמ' 67־80)
א. תפיסת השירה בגילוייה הנעלים והמרוממים (עמ' 67־70)
ב. את פושקין הספיד לרמונטוב – ומי יספוד לגורדון? (עמ'
70־75)
ג. בין שני קטבים : האודה והסאטירה (עמ' 75־79)
הערות (עמ' 79־80)
'השירה מאין תימצא?' – משורר סוחר: בין "הפרנסוס" לעול הפרנסה
(עמ' 81־93)
א. שיר המפתח להבנת מחשבת השירה של ביאליק (עמ' 81־86)
ב. מיזוג של הפכים (עמ' 86־90)
ג. עוּבּר המקפל בתוכו את השירה העתידה (עמ' 90־92)
הערות (עמ' 92־93)
המיית כינור ותרועת חצוצרה : גורלה של "שירת ישראל" בגולה
(עמ' 94־106)
א. 'מלודיות עבריות' של ביירון ועיבודיהן בעברית (עמ'
94־96)
ב. כמה אפשרויות סימולטניות לפירושו של השיר (עמ' 96־98)
ג. הכינור – סמל הגורל היהודי וסמל השירה לדורותיה (עמ'
98־101)
ד. בזכותו של איש העלילה ובזכותו של משורר העלילה (עמ'
101־105)
הערות (עמ' 105־106)
אגדת הסופר – בריאתו של מיתוס אישי : עיון בשירים ה"אוטוביוגרפיים"
(עמ' 107־143)
א. 'שירתי' – שירת המפנה והתמורה (עמ' 107־116)
ב. 'אוי, מלב בוקעת' ותקדימיה של השירה האוטוביוגרפית (עמ'
116־122)
ג. 'מחוץ לעיר' – מן הלאומי אל העממי (עמ' 122־127)
ד. 'שירתי' ו'זוהר' – שירת החורבן והתחייה (עמ' 127־134)
ה. המיתוס האישי כתחליף לאוטוביוגרפיה חושפנית (עמ'
134־141)
הערות (עמ' 141־143)
דמות המשורר כ"ילד טבע" וכ"בעל חלומות" : "מיתוס יוסף" – הבן
האהוב-השנוא בסיפורי ביאליק (עמ' 144־160)
א. חידושים מפליגים ביצירת טשרניחובסקי (עמ' 144־152)
ב. "עולם הפוך" בסיפורי ביאליק (עמ' 152־155)
ג. תפקידו של הילד "בעל החלומות" ביצירת ביאליק (עמ'
156־159)
הערות (עמ' 159־160)
פסיפס קריקטורי של איש הרוח ב'רשימות כלאחר יד' (עמ'
161־179)
א. הניסיון להשתחרר מעקת ה"נוסח" (עמ' 161־162)
ב. 'סוחר' – משורר בעל כורחו (עמ' 162־168)
ג. 'מעוות לא יוכל לתקון' : עליבותן של "פרנסות האוויר"
(עמ' 168־172)
ד. 'איש הסיפון' – שתיקתו של "איש דברים" (עמ' 172־178)
הערות (עמ' 178־179)
עוד הישן הולך וכבר החדש בא : בליל ז'אנרי בשיר 'גבעולי אשתקד'
(עמ' 180־199)
א. שיר ברור וצלול או שיר חידתי ומעורפל (עמ' 180־181)
ב. 'גבעולי אשתקד' בתורת שיר טבע (עמ' 182־187)
ג. 'גבעולי אשתקד' בתורת שיא-אהבה (עמ' 187־192)
ד. 'גבעולי אשתקד' : 'שירתנו הצעירה' בגרסה פיוטית מרוכזת
(עמ' 192־198)
הערות (עמ' 198־199)
גלגולו של ניצוץ : הטרנספיגורציה של הדמעה ושל ניצוץ ההשראה בשיר 'לא
זכיתי באור מן ההפקר' (עמ' 200־217)
א. ביקורת בראי הביקורת (עמ' 200־203)
ב. בין הרומנטי והנאוקלאסי (עמ' 203־206)
ג. פרומתאוס הכבול (עמ' 206־209)
ד. הטרנספיגורציה לגילוייה בשירת ביאליק (עמ' 209־212)
ה. הבית הגנוז ותרומתו להבנת השיר (עמ' 212־216)
הערות (עמ' 217)
בעקבות מוזה חומקנית : יסודות "ארס פואטיים" בשירי האהבה
(עמ' 218־242)
א. 'נושנות' – פארודיה על מוסכמות השירה (עמ' 218־222)
ב. 'בשל תפוח' – בזכות הלשון הבלולה (עמ' 222־229)
ג. 'רק קו שמש אחד עברך' – דימויי רקב ופריחה (עמ' 229־235)
ד. 'לנתיבך הנעלם' – האהבה הנכזבת ודחף-היצירה (עמ'
235־240)
הערות (עמ' 240־242)
רצח אב ורצח מלך : מאבק הדורות על כתר השירה (עמ'
243־263)
א. משורר בערוב יומו (עמ' 243־244)
ב. מלחמת ה"צעירים" בממסד והדיה בשירי ביאליק (עמ' 244־246)
ג. 'גם בהתערותו לעיניכם' – שמשון מול הפלישתים (עמ'
246־251)
ד. ה"אטימון הרוחני" שבתשתית היצירה המאוחרת (עמ' 251־254)
ה. הטרנספורמציה של מוטיב "רצח האב" בפואמה 'אבי' (עמ'
254־257)
ו. מאדישות כלפי הציבור לזעם יובנלי משתולל (עמ' 258־262)
הערות (עמ' 262־263)
