שמואל אבנרי.
    כמה ביאליק יש? : על ריבוי פניו של המשורר הלאומי / שמואל אבנרי. – ראשון לציון : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2021.
    568 עמ׳.
     Bialik : the many faces of a poet and leader / Shmuel Avneri

    כמה ביאליק יש? שמואל אבנרי, מנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק, מציג לנו את ביאליק שאותו לא הכרנו, נקי מדימויים כוזבים ומואר מחדש על יסוד חשיפה וניתוח של תעודות וכתבי יד. זהו ביאליק השלם, האישי, הלאומי והאוניברסלי כאחד, ביאליק הרב-צדדי והרב-תחומי אשר במכלול מפעלו הספרותי, התרבותי והחברתי שימש פה למצוקות ולתקוות של היחיד והציבור בישראל ומורה דרך לדילמות מרכזיות שהעסיקו את היישוב בארץ ובתפוצות בזמנו, כמו גם בימינו.

תוכן העניינים:

• פתח דבר: ״במה אבחר ובאיזה ביאליק אדבר?״ (עמ׳ 11–15)

שער ראשון: קווים לדמותו של יוצר ומנהיג
• אישי, לאומי, אוניברסלי – ביאליק לגווניו (עמ׳ 19–31)
• ״בעל הטירה״ – על אמידותו המדומה של המשורר (עמ׳ 32–41)
• יתומים, אלמנות, נדכאים – האנושי שקודם לכול (עמ׳ 42–51)
• ״למי אפנה אם לא לכבודו״ – מִשאלות לנשיא הדור (עמ׳ 52–61)
• לא מלאך – מנסתרות המכתבים המצונזרים (עמ׳ 62–68)
• ״מאניה, הצלת אותי!״ – בין המשורר לרעייתו (עמ׳ 69–75)
• מדוע לא היו חייו של ביאליק חיים? (עמ׳ 76–79)

שער שני: פוליטיקה וחברה, חינוך ומדע
• ״על סף הכליה״ – ניבוי השואה (עמ׳ 83–87)
• ״הם מגשימי הציונות״ – הזיקה לתנועת הפועלים (עמ׳ 88–99)
• ביאליק ועדות המזרח – אנטומיה של עלילה ועלבון שווא (עמ׳ 100–113)
• ״הצעירה הקירחת״ – תל אביב כטעונת טיפוח (עמ׳ 114–122)
• ״הנַאֶמֶת״ והחתירה להגביה את קומת הילד (עמ׳ 123–131)
• ״נשארנו דוממים״ – ביאליק כנואם וכאיש שיח (עמ׳ 132–142)
• ״דקטוֹר דוֹקטרתי״ – המשורר והאקדמיה (עמ׳ 143–148)
• ״בלא ביקורת אין מדע״ – ביאליק ופרופ׳ חיות (עמ׳ 149–153)

שער שלישי: גשרים אל מקורות היהדות
• השבת של ביאליק – ״קומדיה״ או נדבך בהתחדשות? (עמ׳ 157–164)
• ״לא תמוּט אֹהל שֵם״ – איך חישמל ״עונג שבת״ את היישוב (עמ׳ 165–175)
• מול ״עקת הריקנות התרבותית והדתית״ בארץ ישראל (עמ׳ 176–185)
• אהרן מירסקי אל המשורר ועליו – יצירה, אמונה, ספקנות (עמ׳ 186–194)
• מה צופן המכתב המהופך של ש״י עגנון? (עמ׳ 195–199)
• פרשת העיבור – בין דרש לפשט בפרשנות (עמ׳ 200–207)
• ״הם כבר יוצאים מאפי״ – חסידוּת במשוֹרה (עמ׳ 208–213)
• ביקורת ספר האגדה ושריפת כתבי ביאליק (עמ׳ 214–223)

שער רביעי: ביאליק וסופרי הדור – נפתולי עריכה ומו״לות
• העורך כמיילד – רבניצקי שבביאליק (עמ׳ 227–236)
• הסטייה מאחד־העם ומ״תעודת השילוח״ (עמ׳ 237–243)
• ״לגרוף את הביב״ – לדרכו של המשורר בעריכה (עמ׳ 244–254)
• למה נדחו סיפורי ברדיצ׳בסקי – גילוי וכיסוי בעריכה (עמ׳ 255–274)
• האומנם ״התעלל״ ביאליק בברנר ו״סלד״ מגנסין? (עמ׳ 275–289)
• אליהו מידניק ועורכיו – סיפורים בצֵל ההתאבדות (עמ׳ 290–321)
• ״וכי נמכור נמכרתי לך״ – ביאליק ורבניצקי באים במשפט (עמ׳ 322–329)
• ביאליק ואז״ר – קירבה ומתח בין מו״ל לנימול (עמ׳ 330–335)
• ״כנידון אל הגרדום״ – המסע לביצור הספר העברי (עמ׳ 336–344)

שער חמישי: שפה, תרגום, ביטוי חזותי
• מי פרץ את הלשון לשֵדים? – ביאליק נגד בן־יהודה (עמ׳ 347–355)
• הוגה וקברן של מרכז תרבותי שלא קם (עמ׳ 356–367)
• ביאליק ואהרן אפלפלד – במאבק לטוהר הביטוי (עמ׳ 368–373)
• ״נשיקה מבעד למטפחת״ – המשורר כמתרגם (עמ׳ 374–386)
• לשון המראות – מילה, ציור, תצלום (עמ׳ 387–392)
• ״הרוֹג על קוץ ודגש״ – ביאליק והעיצוב הטיפוגרפי (עמ׳ 393–401)
• איך לצייר שאר־רוח? – דיוקנו של היוצר כאתגר אמנותי (עמ׳ 402–407)

שער שישי: תעלומות, גילויים, קשרים בין־אישיים
• פתרון חידת שנת הולדתו של המשורר (עמ׳ 411–415)
• קישינוב והחלל האלוהי – בין שירה לתיעוד (עמ׳ 416–423)
• פרסומו של שיר נכאים ביידיש וגניזתו (עמ׳ 424–432)
• ״למשורר הטוב סִפרי הרע״ – הקדשות אישיות מספרות (עמ׳ 433–444)
• ״גם מֶתֶק וגם עַז״ – ביאליק ומתנת המשורר הנרצח (עמ׳ 445–449)
• הביקור בדמשק – בדיה או מעשה שהיה? (עמ׳ 450–453)
• לפשר ״השָנִים הקשות והאכזריות״ בגרמניה (עמ׳ 454–459)
• קרובים ורחוקים כאחד – בין ביאליק לעגנון (עמ׳ 460–467)

שער שביעי: חלומות, אובדן, מורָשה
• מהמחזה הנעלם ושייקספיר ועד הרמב״ם – חלומות כצוואה (עמ׳ 471–480)
• מסכת מוות, לוויה כפולה ומצבה שקוצצה (עמ׳ 481–486)
• ״דם כבודו החם שותת על דם אהובו״ – רבניצקי כאלמנה (עמ׳ 487–496)
• לגייס את המשורר בצו 8, לשכב אתו ולנאץ את שמו (עמ׳ 497–502)
• איך נהפך ״נַד־נֵד״ לפִּזמון לחימה בהדָתָה (עמ׳ 503–509)
• סירוסו של ״הנער ביער״ (עמ׳ 510–515)
• עשרת הדיברות לסופר (עמ׳ 516–521)

נספחים
• א. החושן – תריסר פנים של מחולל תרבות (עמ׳ 525–536)
• ב. חיים נחמן ביאליק – פרקי ביוגרפיה (עמ׳ 537–540)
• ג. ציונים ביבליוגרפיים (עמ׳ 541–545)


• שלמי תודה (עמ׳ 547–549)


• מפתח שמות (עמ׳ 551–568)