צדוק עלון נולד בירושלים בב׳ בכסלו תשט״ו, 30 בנובמבר 1954,
ילד שביעי מבין שמונת ילדיהם של אסתר, ילידת ירושלים, ושל הרב חביב עלון, שהיה סופר
סת״ם ומראשי העדה הכורדית בירושלים. בשנת 1972 סיים את בית ספר התיכון ״מעלה״, ולאחר
השירות הצבאי השלים לימודי דוקטורט בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט
שלו ״המוניזם הוא מן האפשר – הדוגמה השיטתית של שפינוזה״ נכתבה בהנחייתו של פרופ׳ ירמיהו
יובל, ומטרתה הייתה להראות כי ניתן להתיר את הסתירה הפנימית שקיימת בדבריו של שפינוזה
על העצם, התארים והאופנים, ובדרך זו להציג את המשנה השפינוזאית כתאוריה קוהרנטית ונטולת
סתירות פנימיות.
בשנת 2011 פרסם צדוק עלון את ספרו עמוד־שניים ליום – רומן
הגותי היונק ממשנתו של שפינוזה ושוזר את רעיונותיו הפילוסופיים בהגיגי המחבר. בעמוד־שניים
ליום סיטואציות יומיומיות מתארות דילמות פילוסופיות. רעיונותיו הפילוסופיים של
שפינוזה מקבלים ביטוי בהשתקפותם בחיי היומיום, ובעיות היומיום הפשוטות, האנושיות, מוצגות
הן כבעיות שהזמן גרמן, והן ככאלו שחווייתן כִזכות מאירה את המציאות בת החלוף באור מן
הנצח. הקשר בין הפילוסופיה לחיים מקבל ביטוי גם בספרי השירה של עלון העוסקים בשני אספקטים
של המציאות האנושית השלובים זה בזה: השמחה על הקיום מחד גיסא, והצער על חלופיות ההוויה
מאידך גיסא. השירים בספר בהמולת היום והלילה אני שוכח וזוכר נוגעים בנצח ובחד־פעמיות
ההוויה, בילדות ובבגרות, בזיכרון ובשכחה. מוטיבים דומים שבים ומופיעים גם בספר אנסה
הקולמוס ואראה – ששמו כאותו משפט שהיה אביו של עלון כותב על קלף בטרם התחיל במלאכת
כתיבת התורה.
שירים, סיפורים קצרים ורשימות ביקורת פרי עטו התפרסמו בבמות הספרותיות
השונות, בעיתונות הכתובה ובכתבי־עת מודפסים ומקוונים.
צדוק עלון נשוי ואב. אחייניתו היא חוקרת הספרות
קציעה עלון.