אברהם-שלום פרידברג, סופר עברי ומתרגם. ידוע גם בשם הר שלום (או בראשי תיבות ה"ש), נולד בגרודנו (כיום, הורדנא בבלארוס) בי"ח בחשון תקצ"ט, 6 בנובמבר 1838. בגיל תשע נתייתם מאביו ומגיל בר-מצווה למד שענות תוך המשך החינוך היהודי המסורתי שלו. וכן קריאה בספרות ההשכלה. ב-1854 עזב פרידברג את גרודנו כדי לקבל הכשרה מתקדמת במלאכתו ולהשיג רושם ראשוני על החיים בדרום רוסיה.
פרידברג נדד מבריסק לברדיצ'ב, לבלטה ולקשינב. בעיר האחרונה הוא עבד כשען, למד תלמוד והחל לחקור נושאים חילוניים. בקישינב הוא קרא, בין השאר, את שפה ברורה של קלמן שולמן, הניצנים של אברהם בר גוטלובר ותלמוד לשון רוסיה מאת שמואל יוסף פין.
    בשנת 1858 חזר פרידברג לגרודנו, ולאחר מכן הפך למנהיג המשכילים בעיר. שם הציג את ספרו של אברהם מאפו אהבת ציון, יצירה שהשפיעה עליו עמוקות. הוא החל להתכתב עם מאפו, שהתרשם מסגנונו של פרידברג. בשנת 1862 נסע פרידברג לקובנה כדי להיות אורח בביתו של מאפו, מפגש שחיזק את קשרי הידידות ביניהם. ברומאן שלו עיט צבוע, תיאר מאפו את אופיו המושך של אחיטוב בתדמיתו של פרידברג.
    השפעת הסיפור ההיסטורי נתנה את אותותיה בספרו הראשון עמק הארזים, סיפור היסטורי, מימי האינקוויזיציה בספרד, בהשראת יצירת המופת של גרייס אגילאר בצירוף הוספות משלו (וורשה, תרל"ו, מהדורה מתוקנת בתרנ"ג, ומאז עבודים מרובים עד ימינו בידי יעקב שטיינברג).
ב-1881, בתגובה לפוגרומים שפרצו נגד יהודי רוסיה, היה פרידברג אחד האינטלקטואלים הראשונים שהצטרפו לתנועת "חיבת ציון" והיה בין המטיפים הנמרצים בעיתונות ליישוב ארץ-ישראל. בשנת 1883 נסע לסנט פטרבורג כדי לסייע בעריכת כתב העת המליץ. ב -1886 מונה לעוזר הראשי של הצפירה. בין הפרסומים שלו היה תרגום של סיפור היסטורי מימי הביניים, הרב להושיע, מאת אשר סמטר, שפורסם לאחר מכן בוורשה כספר (1886). בשנת 1888, זמן קצר לאחר שעזב את הצפירה, החל פרידברג לערוך את האנציקלופדיה העברית הראשונה של הידע היהודי והכללי, "אשכול", שפורסמה בוורשה על ידי יצחק גולדמן ובנו, והפסיקה זמן קצר לאחר מכן מסיבות כספיות.
    פרידברג המשיך לערוך, לכתוב ולתרגם לבית ההוצאה לאור אחיאסף, כשהוא מפרסם את אוסף הסיפורים ההיסטוריים שלו, זיכרונות לבית דוד, היסטוריה של העם היהודי מתקופת בית שני עד לתקופת הרמב"ן. אוסף זה, שהתפרסם בארבעה חלקים בין 1893 ל -1897, לאחר מכן הודפס בגרסאות רבות. בשנת 1899 פירסם פרידברג את ספרו זכרונות, ובו מכונסים מאמריו, פליטונים ותכתובת. זמן קצר לפני מותו פירסם את החלק הראשון של ספר לימוד, שפה לנאמנים בוורשה.
    א"ש פרידברג נפטר בווארשה בי"א באדר ב' תרס"ב, 20 במארס 1902.
[מקורות: קרסל, Yivo Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, Jewish Encyclopediaויקיפדיה, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, Yiddish Leksikon]

ספריו:

תרגום:

• ספר התורה והחיים : בארצות המערב בימי הבינים / מאת ד"ר מ. גידעמאנן, עם הוספות ותקונים מאת המחבר (ווארשא : אחיאסף, תרנ"ז 1896-תרנ"ט 1899) <יצא לאור פעם נוספת ב-1968 בהוצאת "מדע ספרות לעם" בחיפה>

על המחבר ויצירתו: