משה גידמן, רב ראשי בווינה, סופר וחוקר, נולד בעיר הילדסהיים בגרמניה בכ׳ בשבט תקצ״ה, 19 בפברואר 1835. היה תלמידם של פרנקל וגרץ בבית־המדרש לרבנים בברסלאו; שם נסמך לרבנות, וכן סיים את חוק־לימודיו באוניברסיטת ברסלאו. ב־1862 נקרא לשמש כרב במאגדבורג; ב־1866 עבר כדרשן לווינה, ב־1868 נתמנה שם אב־בית־דין וב־1894 הוכתר בתואר רב ראשי. גידמן היה ממתנגדי הרפורמה הקיצונית ויצא בחריפות ב־1871 נגד הצעתה של קהילת־וינה למחוק מהסידור את כל התפילות המדברות על שיבת־ציון. בראשית הופעתו של הרצל תמך בו וברעיונו, אך אחר־כך עבר לכלל התנגדות מוחלטת לציונות. שמו של גידמן קשור בהתארגנות של מוסדות הקהילה בווינה, בייסודו של בית־המדרש לרבנים ובנסיון ליצירת אירגון־קהילות באוסטריה. למלחמה באנטישמיות הקדיש גידמן מאמרים רבים בעיתונות האוסטרית.
    מחקריו המדעיים של גידמן מטפלים בתולדות הדת היהודית, בראשית התהוותה של הנצרות ובתולדות התרבות היהודית בימי־הביניים. הוא עסק בהשוואת האגדה היהודית עם המיתולוגיה המצרית, הפיניקית והיוונית ותיאר את ההתנגשות של היהדות עם הנצרות הקדומה, כפי שבאה לידי ביטוי בבשורה של מתי ובאגרת בר־נבא. גידמן השתדל להוכיח את ההשפעה החזקה של תורת־היהדות על כל הטוב והיפה בנצרות ולחם בתיאורי היהדות בתקופת התהוותה של הנצרות על־ידי חוקרים נוצרים. בחיבוריו על היהדות והנצרות מורגשת נימה אפולוגטית חזקה; גידמן ראה באפולוגטיקה מקצוע מדעי.
    חיבוריו החשובים ביותר של גידמן הם ספריו הגדולים על תולדות החינוך והתרבות של יהודי־המערב בימי־הביניים ועל החינוך היהודי בספרד הערבית. גידמן מתאר בכשרון רב את תולדות החיים הפנימיים של יהודי ימי־הביניים בארצות השונות, את אירגוני הקהילות וסדריהן, אח חיי־המשפחה, בתי־הספר ובתי־המדרש, תנועות רוחניות, מנהגים ואמונות תפלות. הוא השתמש בחומר עשיר ביותר ממקורות עבריים וחיצוניים והקדיש תשומת־לב רבה להשפעת הסביבה הנוצרית על חיי היהודים בכל התחומים. גם בחיבורים אלה ניכרת המגמה להדגיש מצד אחד את רצון היהודים להשתלב בחיי סביבתם ולסגל לעצמה את לשונה ותרבותה, ולהבליט מצד שני כל השפעה חיובית של היהודים על סביבתם. אך ערכם של החיבורים האלה הוא רב עד היום כמחקרים יסודיים בתולדות חיי־ישראל בימי־הביניים במערב־אירופה.
    משה גידמן נפטר בבאדן, ליד וינה בכ״ז באב תרע״ח, 5 באוגוסט 1918.

יצירות משה גידמן בפרויקט בן־יהודה

נכתב על־ידי אפרים א. אורבך עבור האנציקלופדיה העברית
[מקורות נוספים: קרסל, ויקיפדיה, Jewish Encyclopedia, Электронная еврейская энциклопедия, Еврейская энциклопедия Брокгауза и Ефрона, Biographisches Portal der Rabbiner] 

ספריו:

• Moslih-ed-dini Saʻdii consessuum tertius et quartus, : ad fidem Codicis Vratislaviensis primum editi, cum editione Calcutt. collati, adnotationibus et criticis et exegeticis instructi ... . (Leipzig : Typis F.A. Brockhaus, 1858)
• Das Leben des jüdischen Weibes : sittengeschichtliche Skizze aus der mischnisch-talmudischen Epoche (Breslau : Gedruckt bei H. Sulzbach, 1859)
• Zur Geschichte der Juden in Magdeburg : Gröstentheils nach Urkunden des Magdeburger Kgl. Provinzial-Archivs (Breslau : Verlag der Schletter׳schen Buchhandlung, 1866)
• Sechs Predigten, im Leopoldstädter Tempel zu Wien (Wien : C. Gerold, 1867)
• Jüdisches im Christenthum des Reformationszeitalters : Vortrag gehalten am 22. Januar 1870 im Lokale der Religionsschule zu Wien (Wien : Verein zur Foerderung Jued. Literatur, 1870)
• Jerusalem, die Opfer und die Orgel : Predigt, am Sabbath (18. März 1871) (Wien : Herzfeld & Bauer, 1871)
• Gedächtnisrede, gehalten vom Rabbiner und Prediger Dr. Güdemann am Grabe des sel. Herrn Freiherrn Jonas v. Königswarter, ges. Andenkens, 25. December 1871 (Wien : H. Engel, 1871)
• Das jüdische Unterrichtswesen während der spanisch-arabischen Periode : nebst handschriftlichen arabischen und hebraeischen Beilagen (Wien : C. Gerold, 1873)
• Religionsgeschichtliche Studien (Leipzig : O. Leiner, 1876)
• Geschichte des Erziehungswesens und der Cultur der abendländischen Juden während des Mittelalters und der neueren Zeit (Wien : A. Hölder, 1880–1888) <תורגם לעברית וליידיש>
• ספר התורה והחיים : בארצות המערב בימי הבינים / העתקת א״ש פריעדבערג, עם הוספות ותקונים מאת המחבר (ווארשא : אחיאסף, תרנ״ז 1896–תרנ״ט 1899) <יצא לאור פעם נוספת ב־1968 בהוצאת ״מדע ספרות לעם״ בחיפה>
• אידישע קולטור־געשיכטע אין מיטלאלטער : אידן אין דייטשלאנד דאס XIV און XV יאהרהונדערט / אידיש – נחום שטיף (בערלין : כלל, תרפ״ב 1922)
• Trauer-Rede gehalten an der Bahre des sel. Herrn Eduard Freiherrn v. Todesco am 19. Januar 1887 (Wien : C. Gerold, 1887)
• Der Gott der Rache : ein Beitrage zur Ethik des jüdischen Volkes (Breslau : S. Schottlaender, 1887)
• Ansprache im Auftrage des Vorstandes der israel. Allianz zu Wien, gehalten an der Bahre des sel. Herrn Präsidenten Josef Ritter v. Wertheimer am 18. März 1887 (Wien : M. Waizner, 1887)
• Ludwig Geiger als Kritiker der neuesten jüdischen Geschichtschreibung (Leipzig : R. Friese, 1889)
• Nächstenliebe : ein Beitrag zur Erklärung des Matthäus-Evangeliums (Wien : R. Löwit, 1890)
• Quellenschriften zur Geschichte des Unterrichts und der Erziehung bei den deutschen Juden : von den ältesten Zeiten bis auf Mendelssohn (Berlin : Hofmann, 1891)
• Was bedeutet das Hebräische für den israelitischen religions-Unterricht? (Wien : M. Waizner, 1893)
• Neutestamentliche Studien (Breslau : S. Schottlaender, 1893)
• Grabreden : während der Letzten fünfundzwanzig Jahre in der Wiener israelitischen Kultusgemeinde gehalten (Wien : A. Hölder, 1894)
• Rede gehalten bei der Einweihung des israelitischen Gotteshauses in Krems a.d. Donau am 25. September 1894 (Wien : A. Hölder, 1895)
• Nationaljudenthum (Leipzig ; Wien : Breitenstein, 1897) <נגד ״מדינת־היהודים״ של הרצל. תורגם לעברית>
• יהדות לאומית (ירושלים : האוניברסיטה העברית בירושלים, המרכז לחקר תולדות ישראל ע״ש בן־ציון דינור, המרכז לחקר יהדות מרכז אירופה, תשנ״ה 1995) <מבוא – רוברט ס׳ ויסטריך ; תרגום – מרים די־נור>
• Das Judenthum in seinen Grundzügen und nach seinen geschichtlichen Grundlagen dargestellt (Wien : R. Löwit, 1902) <translated into French>
• Le judaïsme dans ses traits principaux et d׳après ses fondements historiques (Paris : Librairie Durlacher, 1906) <traduit par S. Debré>
• Das vorchristliche Judentum in christlicher Darstellung (Breslau : Verlag von Wilhelm Koebner, 1903)
• Jüdische Apologetik (Glogau : C. Flemming, 1906)
• Wie sollen wir die Bibel lesen? : Vortrag gehalten am 4. März 1909, im Festsaale des Ingenieur- und Architekten-Vereines (Wien : L. Beck, 1909)

עריכה:

• מדרש פסיקתא רבתי : עם תוספות מאיר עין, קראתים בשם מגן דוד ... על הגמרות והברייתות והמדרשים והתרגומים ... הנוסחאות והגירסאות ... על גלגול המאמרים ומקורם ... ועם תוספות ארבע פרשיות, ומאמר לר״מ הדרשן עפ״י כ״י, ועוד ... מפתח הפיסקאות ומפתח המקראות ... ומפתח לשמות התנאים והאמוראים שהוזכרו בספר / סדרתיו וערכתיו הגהתיו ופרשתיו אני מאיר איש שלום ... ; והרבה מעלת הספר בהערות ופירוש המלות הזרות הרב מוהר״ם גידעמאן (ווינא : י. קאיזער, תר״ם 1880)

על המחבר ויצירתו: