שולמית קלוגאי (לבית שימשלביץ' [בן-צבי]), נולדה בפולטאבה שבאוקראינה בט' בתשרי תרנ"ב, 11 באוקטובר 1891. בה גם גדלה והתחנכה, וסיימה את הגימנסיה הממשלתית. שולמית למדה מדעי הרוח בסורבון שבפריז, ובאוניברסיטת פיטסבורג בארצות הברית. בשנת 1910 עלתה ארצה ועסקה בהוראת הלשון הצרפתית בגימנסיה העברית בירושלים, ובבית הספר הריאלי בחיפה. קלוגאי היא אחותם של יצחק בן-צבי, נשיאה השני של מדינת ישראל והסופר אהרן ראובני. היתה נשואה ליצחק קלוגאי, פרופסור בטכניון העברי בחיפה. קלוגאי היתה ידידתה הקרובה של המשוררת רחל בלובשטיין ומכתבים ממנה לשולמית שמורים בארכיון המדינה ובארכיון תנועת העבודה. קלוגאי החלה בפירסומה הספרותי בסיפור שפורסם בכתב העת "האדמה" בעריכתו של יוסף חיים ברנר. שירה הראשון לילדים, התפרסם בכרך א' של 'דבר לילדים' בשנת 1936, ומאז פירסמה שירים וסיפורים בעיתוני ילדים ובמוספים ספרותיים.  שולמית קלוגאי נפטרה בירושלים בי"ז בתמוז תשל"ב, 29 ביוני 1972.
[מקורות: קרסל, אופק³]

• גימנזיסטית ועוד : ספורים וציורים (תל אביב : דבר, תרצ"ח)
• נשים : שירים (תל אביב : יבנה, 1941)
• שירים ומנגינות : עשרה שירים לילדים (חיפה : הסתדרות המורים - סניף חיפה - הועדה לתרבות, 1951) <המנגינות - פרידה סימבלר>
• לאן צועד היום עודד? : שירי ילדים (ירושלים : הוצאת ראובן מס, 1960) <ציורים - יוסי שטרן>
• אדרת שלמה : שירים (ירושלים : קרית ספר, 1963)

• מונולוגים עם אלהים / מרים קובובי (ירושלים, 1962) <רישומים - יהודה בקון ; הכתב - חיים רון> <שירים>