רחל בלובשטיין נולדה בעיר
ויאַטקה ברוסיה בכ״ד באלול תר״ן, 9 בספטמבר 1890. עברה בילדותה עם הוריה
לפולטבה ולמדה שם בבית-ספר יהודי וכללי והחלה לכתוב שירים ברוסית בגיל
חמש-עשרה. בהשפעת אחיה הבכור, י. סלע, התקרבה לארץ-ישראל ולציונות. בסיום
לימודיה בגימנסיה הרוסית בפולטבה עברה לקיוב ולמדה שם אמנות הציור. ב-1909
עלתה ארצה עם אחותה, שושנה, ושתיהן התיישבו ברחובות. תחילה עבדה בפרדסי
רחובות ולאחר-מכן הלכה אחרי חנה מייזל-שוחט לחוות הלימוד הראשונה שהוקמה
לנערות בכנרת. היא קיימה בגופה את אחד מעיקריה של העלייה השנייה: ויתור על עיסוק 'רוחני', התואם את נטיותיה האישיות, לטובת עבודת אדמה, והצטרפות לקבוצה שיתופית, קבוצת כנרת. במבט לאחור ראתה רחל ימים אלה כתקופה הטובה ביותר בחייה, ואהבתה לכנרת מוצאת ביטוי ברבים משיריה.
בשנת 1913 נסעה לצרפת להשתלם בחקלאות ובציור. שנה אחר כך פרצה מלחמת העולם הראשונה ורחל נאלצה לחזור לרוסיה. ב-1919 שבה לארץ והצטרפה לקבוצת דגניה.
משהתגלתה אצלה מחלת השחפת, נאלצה לעזוב את הקיבוץ, ושנותיה האחרונות עברו עליה בבדידות ובייסורים.
רבים רואים בה את המשוררת העברית הראשונה. הרעיונות של שוויון חברתי בין מעמדות ובין גברים ונשים, שאפיינו את העלייה השנייה, פתחו פתח לכתיבה ספרותית של נשים. עם זאת, בחירתה של רחל לחתום על שיריה בשמה הפרטי בלבד מעידה, ככל הנראה, על האופן שבו היא תפסה את שירתה ואת מעמדה כמשוררת-אשה.
מסימני ההיכר של שירתה אפשר להזכיר את התחביר והסגנון הבהירים, את האורך המצומצם של השירים ואת מעגל הנושאים המועלים בהם: אהבה נכזבת, עקרות, הקשר העמוק לטבע ולארץ. גם כיום שירתה אהובה על קהל גדול של קוראים, ורבים משיריה הולחנו בסגנונות מוסיקליים שונים.
רחל'ס לידער / אידיש פון ז. ר. (וויניפעג : ארויסגעגעבן פון דער פיאָנערן פרויען אָרגאניזאציע אין אמעריקע און קאנאדע ; דפוס דאס אידישע ווארט, 1932)
<תרגום של זלמן רובשוב שז״ר; מהדורה נוספת יצאה לאור בגרמניה, מינכען, תש״ח ובבואנוס איירס, ארגנטינה ב-1957>
שירת רחל (תל-אביב : דבר, תרצ״ה) <יצא לאור במהדורות רבות, מורחבות>
שירים ומכתבים / מאת רחל בלובשטין (תל-אביב : כנרת, 1969)
<העורך - אורי מילשטיין>
לקט משירי רחל (ירושלים : המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תשל״ב)
<לקטה וערכה מיכל חומסקי>
בבית ובחוץ : שירי ילדים (מרחביה ותל אביב : ספרית פועלים, תשל״ה 1974)
<ציורים - שמואל כץ ; אחרית דבר - אוריאל אופק>
שירים, מכתבים רשימות, קורות חייה (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשמ״ה 1985)<עורך - אורי מילשטיין>
בגני נטעתיך : שירי רחל (תל אביב : תמוז, 1985)
התשמע קולי : כל שירי רחל (תל-אביב : בר, 1986) <ציורים - עדית פאנק>
לך ועליך--- : אהבת רחל ומיכאל - מכתבים, שירים / דברי הסבר מובאים בידי בנימין חכלילי (תל-אביב, 1987)
<כולל מחברת שירי רחל מן השנים 1915–1918. תירגמו מרוסית
עמנואל ביחובסקי ושלמה אבן-שושן>
שירי רחל - סוד קסמם (קיראון : שרידות, 1993) <עורך - אורי מילשטייין ; איורים - אוהד קמין>
רחל : כל שיריה וקורות חיים (חיפה : רקפת, 2000) <ליקטה וערכה זהבית יפית ; איורים - קרן שי>
בבית ובחוץ (תל-אביב : תמוז, 2001) <איורים - ו' שכט> <כולל:
״הסתכלות ספרותית על
'בבית ובחוץ' מאת מוקי צור״>
השירים : ספיח, מנגד, נבו (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס״ג 2003)
<כולל הקדמה מאת עוזי שביט>
שירי רחל (אור יהודה : כנרת, תשס״ד 2004) <עריכה - תלמה אליגון-רוז ; ציורים - שמואל חרובי; כולל תקליטור>
צור, מוקי.כחכות רחל : קווים ביוגרפיים (בני ברק
: הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ' 9–86.
קריץ, ראובן. שירי רחל, שירת רחל,
רחל (תל אביב : ספרי פורה, תשס״ג 2003) <ערכה והוסיפה ביוגרפיה
וביבליוגרפיה – אורי קריץ>
מאמרים
אדרת, עופר.
״כל שיר עצוב נראה לי כסיפור חיי״.
הארץ, מוסף שבועי, ט' באייר תשע״ג, 19 באפריל 2013, עמ' 19 <במלאות
82 שנים למותה של המשוררת רחל, מתפרסמים עשרות מכתביה שטרם ראו אור>
אסף, עודד. ... הושט היד - וגע בם? על שני לחנים לשירי
רחל. בספרו המוזיקה לפני הכול :
על שירת משוררים והלחנתה (תל אביב : סל תרבות ארצי, 2012), עמ' 36–39.
ברגשטין, פניה.
רחל. בספרה: רשימות (תל
אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי״ב 1952), עמ' 251
<מתוך העזבון>
ברגשטין, פניה.
עם שירי רחל הנוספים. בספרה:
רשימות (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי״ב 1952), עמ' 252–254
<מתוך העזבון>
גוטבלאט, חניטה. מי הלך / כה בשדות? שירת ארץ-ישראל בשנות העשרים.
בתוך: רגע של הולדת: מחקרים בספרות
עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון / עורך חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק,
תשס״ז 2007), עמ' 630–644.
גולדברג, ראובן. נופה של רחל : עשרים וחמש שנה למותה.
על המשמר, דף לספרות ואמנות, ט' באייר תשט״ז, 20 באפריל 1956, עמ'
1.
גרץ, נורית.
בסוף פשוט כתב: ״ריה״ ושלח, ללא תקווה לקבל איזושהי תשובה.
הארץ, תרבות וספרות, י״ד בניסן תשע״ד, 14 באפריל 2014, עמ' 8 <פרק
מביוגרפיה של רחל המשוררת, כפי שהיא משתקפת מחייו של הסטודנט מיכאל
ברנשטיין, מי שהיה אהובה בימי לימודיה בטולוז, ועלייתה לארץ הפרידה ביניהם
לנצח. מאותה פרשת אהבים נותרו כיום בידינו 31 מכתבים>
כהן, טובה. בתוך התרבות ומחוצה לה : על ניכוס ״שפת האב״ כדרך לעיצוב אינטלקטואלי של האני הנשי.
סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך 2 (תשנ״ז 1996), עמ'
69–110 <על ניכוס הטקסטים הקאנוניים לצורך הגדרה אוטונומית-אינטלקטואלית של האני היוצרת בשירת נשים עבריות. דיון ביצירתן של
רחל מורפורגו, רחל בלובשטיין,
רות אלמוג (״תיקון אמנותי״) ויהודית הנדל
(״הר הטועים״)>
כהן, טובה. גילוי וכיסוי בשירתן של משוררות עבריות ; דו-רובדיות כמאפיין פואטי. בתוך: המשכיל בעת הזאת : ספר היובל למשה
פלאי : מאמרים בהשכלה, ספרות עברית ולימודי היהדות / בעריכת זאב גרבר, לב חקק
ושמואל כץ (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע״ז 2017), עמ' 179–200.
כפרי, יהודית. כמה הרהורים על
שירי רחל. עתון 77, גל' 304 (תשרי תשס״ו, אוקטובר 2005), עמ'
21–23.
כצנלסון-שזר, רחל. רחל
(בלובשטין) : דברים שנאמרו בכנרת במלאות עשר שנים למותה. בספרה על אדמת העברית : מסות ורשימות (תל אביב :
עם עובד, תשכ״ו 1966), עמ' 129–134 <נחתם:
תש״א 1941>
מזור, יאיר. הוי, כינרת, כינרת שלי, כמה כחולה ומתוחכמת : על שירת רחל ועל שירהּ
״אל ההרים״. בספרו מיהודה הלוי עד יונתן הקטן : מחקרים
בשירה העברית (תל אביב : תג, הוצאה לאור, תשנ״ז 1996), עמ' 29–45.
צור, מוקי. ביאליק, ברנר ורחל והשפעתם על תודעת תנועת העבודה.
עלי שיח, חוב' 25 (קיץ תשמ״ח 1988), עמ' 171–174.
צמח, שלמה[ש. בהריא].
רחל.
מאזנים, שנה ראשונה, גל' ג (י״ז באדר ב' תרפ״ט,
29 במארס 1929), עמ' 11–12.
קובובי, דבורה. ״פרחי-אולי״. בספרה: ספרותרפיה
: הוראה טיפולית במבחן השנים (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס,
האוניברסיטה העברית, תשס״ח 2008), עמ' 190–201.
קובובי, דבורה. ״עץ האגס״. בספרה: ספרותרפיה
: הוראה טיפולית במבחן השנים (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס,
האוניברסיטה העברית, תשס״ח 2008), עמ' 202–207.
קופלמן, זויה.הצד הנסתר של רחל המשוררת.הארץ, 20 באפריל 2012, עמ'
<שישה מכתבים של רחל המשוררת אל חברתה, המשוררת הרוסייה מריה שקפסקיה, היו
שמורים שנים בארכיון במוסקבה מבלי ששום חוקר או ביוגרף ישראלי שלה ידע על
קיומם. מתגלה בהם רחל אחרת, כלל לא ציונית, שלא היה צריך שיקרה הרבה כדי
שתהיה למשוררת סוציאליסטית סובייטית. תירגמה מרוסית והעירה זויה קופלמן>
קריב, אברהם.שירת רחל.דבר, כ״ח בניסן תש״א, 25 באפריל 1941, עמ' 3 <חזר ונדפס בספרו: עיונים :
מאמרי בקורת (תל-אביב : אגודת הסופרים העבריים ליד דביר, תש״י 1950), עמ'
176–180>
קשת, ישורון. על רחל.
בספרו: אמדות : הערכות בקורתיות
(ירושלים : אגודת שלם, תש״ל 1969), עמ' 87–95.
רובינשטיין, בלהה. רחל - איפוק הרגש ו״פשטות הביטוי״, בספרה:
שירים ומה שביניהם
: על משוררים ושירים בתכנית הלימודים החדשה לבית הספר העל-יסודי (תל-אביב :
עם עובד, תשס״ג 2003), חלק ב, עמ' 93–111 <כולל פרק ביוגרפי;
המשוררת על עצמה ועל שירתה; כמיהה לאהבה בצל תודעת הקץ>
רוזובסקי, מירי.טולוז של רחל המשוררת ב-1914.הארץ, 4 באפריל 2012, עמ' <חולה ובודדה בגלות טולוז, החליפה המשוררת
רחל מכתבים וגלויות עם אהובה מיכאל ברנשטיין. כשהקור חדר לעצמות, הלב בער
בתשוקה, ואולי, לא היו הדברים מעולם>
שביד, אלי. שירת-יחיד במעגל
הרבים : על שירי רחל וזיקתם למקרא. בספרו: שלוש אשמורות (תל-אביב : עם עובד, תשכ״ד 1964),
עמ' 130–142 <חזר ונדפס ב'אורות', שנה 10, חוב' נ״ג (אדר א' תשכ״ה, פברואר 1965), עמ'
13–25>
שה-לבן, יוסף. דמויות ראשונים בספרות הארצישראלית (העליות הראשונה והשניה).
קטיף, כרך ג' (תשכ״ה), עמ' 127–137.
Asher, Tali. The growing silence of the poetess Rachel. In:
Jewish women in pre-state Israel ; life history, politics, and culture / edited by Ruth Kark, Margalit Shilo, and Galit Hasan-Rokem (Waltham, Massachusetts : Brandeis University Press, 2008), pages 244-256, 390-393.
Brenner, Naomi. Gendering Hebrew
modernism: Rachel Bluvstein and Avraham Shlonsky on the pages of Musaf
Davar. Jewish quarterly review, vol. 101, no. 3 (Summer
2011), pp. 383-405.
Kritz, Reuven. Rhetorical patterns in Rahel's poetry.
Modern Hebrew Literature, no. 1 (Spring 1975), pp. 23-26.