יעקב שמואל פוקס (או פוכס) נולד
בביאליסטוק לאביו, אברהם, בא' באלול תרכ"ז, 1 בספטמבר 1867. משחר
ילדותו נתחנך על ידי אביו ובהיותו בן 11 שכר לו אביו מורים ללמדו לימודים
כלליים ושפות זרות (עברית, רוסית, גרמנית וצרפתית). למד גם שנה אחת
בתלמוד-תורה ולאחר מכן בבית-ספר כללי, שם למד שלוש שנים. בשנת 1884 החל
לכתוב מאמרים שונים ב"הצפירה", "המליץ", "רוססקי יעווריי" וב-1886 יצא
לברלין ללימוד עם אחיו הבכור, יצחק שלמה פוקס,
ולאחר מכן החל ללמוד
באוניברסיטה ועסק עם אחיו בפעילות באגודת "בית ישראל" במגמה להפיץ דעת
העברית בברלין (הוקמה ב-1886) ולאחר הליכת אחיו לפאריס, היה לרוח החיה
באגודה. פוקס החל משגר מברלין סדרת כתבות ל"הצפירה" (1889) בשם "מכתבים
מארץ אשכנז". על סמך נסיונו העיתונאי קיבלו הוא ואחיו לידיהם את
"המגיד" מידי אלמנתו ובנו של
דוד גורדון והעבירוהו לברלין (מגל' 29 לשנת 1890).
מראשית 1891 נשאר פוקס כעורך יחיד. קיומו של
"המגיד" בברלין לא ארך הרבה, שכן נפסקה הופעתו במחצית 1892 (בגל' 21,
מיום 17 ביוני). ב-8 בנובמבר 1892 חידש פוקס את העיתון בקראקא בשם "המגיד
החדש" או "המגיד לישראל" (חילופי השמות מטעמי-הצנזורה). בתקופה זו נעשה כלי
מבטא עיקרי לסופרי גליציה וחכמיה. עם עליית כוכבו של הרצל היה פוקס מסוייג
ביותר כלפי הציונות המדינית, אף שנתון היה בכל לבו לחיבת-ציון. לבסוף נאלץ
היה לגלות בפומבי דעתו על הציונות המדינית וטעם הסתייגותו ממנה ("המגיד
לישראל", גל' כ', ה' בסיון תרנ"ח, 26 במאי 1898, עמ' 159). ב-1899 (גל'
26) נעשה העיתון לבטאון הרשמי של חובבי-ציון. ב-1900 עבר פוקס לווינה
ומ-1901 נדפס על העיתון: "ווין-קראקא". ב-1902 עבר לאנגליה וגם שנדפס על
"המגיד" שם העיר לונדון, הוא נדפס וגם נערך בקראקא על-ידי שמעון-מנחם לאזר
עד שפסק להופיע ב-1903 (במקומו הקים לאזר את "המצפה" ב-1904). בשנים 1898
ו-1899 ערך פוקס יחד עם עזריאל גינציג את שני הכרכים הראשונים של המאסף
הספרותי והמדעי "האשכול". פוקס השתקע בליוורפול
והקים בה את בית-הספר העברי היומי הראשון באנגליה לפי שיטת עברית בעברית,
ובשנים 1921 עד 1930 עמד בראש בית המדרש לרבנים בפורטסמות. בסוף ימיו
התכוון לעלות ארצה. פוקס נפטר בסאותהמפטון, אנגליה, בי"ד באב תרצ"ח,
11 באוגוסט 1938.
[מקורות: קרסל, דור רבניו וסופריו (תרנ"ה 1895)]
