עזריאל גינציג נולד בקרקוב בי״ח בניסן
תרכ״ח, 10 באפריל 1868. קיבל חינוך מסורתי ותורני אצל רבני קרקוב. ב-1892
יצא לברלין ללימודי חול וסיימם באוניברסיטת ברן, שוייץ, בפילוסופיה ולשונות
המזרח (1897). תחילה כיהן ברבנות בדרזניץ שבבוהמיה ובשנים 1899 עד 1918 היה
רב מחוזי בלושיץ שבבוהמיה. בימי מלחמת העולם הראשונה פיתח פעולת עזרה ענפה
לפליטים יהודים. עם קום צ׳כוסלובקיה עזב את כהונתו בשל החובה להטיף בצ׳כית,
שלא נזקק לה, והלך לאנטוורפן. שם הורה בבית-הספר העברי ״תחכמוני״. בשנותיו
האחרונות נטש את ההוראה ועסק בממכר ספרים והפצת הספר העברי בבלגיה. את
פעילותו הספרותית החל בכתיבה בעיתונים ״מחזיקי הדת״, ״עברי אנכי״ ובשאר
האכסניות של שנות השמונים והתשעים של המאה התשע-עשרה. גינציג סייע ליעקב
שמואל פוקס בעריכת ״המגיד״ תוך השתתפות
קבועה בשאר עיתונים וכתבי-עת. הוא פירסם מונוגרפיה מקיפה על
פביוס מיזס (קרקוב, תר״ן. נדפסה תחילה ב״אוצר
הספרות״ כרך ג׳), שהיא למעשה מונוגרפיה על ההשכלה העברית בגליציה במאה
התשע-עשרה. גינציג ערך את שבעת הקבצים הספרותיים-המדעיים
״האשכול״ (קרקוב, תרנ״ח-תרע״ג. בשנתיים
הראשונות שותף לעריכה יעקב שמואל פוקס), שבהם לא
מעט מאמרים ומחקרים משלו. גינציג התקין לדפוס את כתביו של
פביוס מיזס, כמו כן פירסם מחקרים ומאמרים בגרמנית.
עזריאל גינציג נפטר באנטוורפן, בלגיה, בא׳ באלול תרצ״א, 14 באוגוסט 1931.
[מקורות: קרסל,
Wikipedia]
[צילום:
Respect and Tolerance]