יוסף האפרתי מטרופלוביץ נולד בעיירה טרופלוביץ שבשלזיה. לפרנסתו עבד כמורה פרטי, וגר בשלזיה ואחר כך בפראג ובווינה. חיבר שירים רבים שפורסמו ב״המאסף״, כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה. ב-1793 פרסם קינה בשם
״אלון בכות״ על מותו של רבי יחזקאל לנדא בעל ״הנודע ביהודה״, שהיה ממובילי ההתנגדות לתנועת ההשכלה, ובה תיאר פיוס בינו לבין משה מנדלסון בעולם האמת. כדברי יוסף קלוזנר,
״הוא לא היה משכיל קנאי, אלא אדם בעל נשמה פיוטית, שלא יכלה להבין מפני מה בזים האדוקים לספרי מליצה ושיר, ומהו הניגוד הפנימי בין תלמידי חכמים שמתכוונים לשם שמים כולם כאחד, כמנדלסזון ור׳ יחזקאל לאנדא״. יצירתו המפורסמת ביותר היא מלוכת שאול, מחזה דרמטי מקראי על המאבק בין שאול ודוד. המחזה יצא לאור לראשונה בווינה ב-1794, נדפס בעוד 12 מהדורות במהלך המאה ה-19, וכן תורגם ליידיש (בשם
״גדולת דוד ומלוכת שאול״, על ידי נפתלי הירש ב״ר דוד, לבוב 1801) ויצא בכמה מהדורות גם בשפה זו. לדברי קלוזנר,
״זו הדראמה העברית־המקורית הראשונה בתקופת ההשכלה, שהיא ראויה לשם זה״. משתקפים בה רעיונות של שוויון ואחווה, בהשפעת רוחות הזמן באירופה. המחזה נוטה בעיקר לצדו של דוד, ומצייר אותו כאדם גדול־נפש, בעוד אצל שאול מודגשים בעיקר רגשות הקנאה וטירוף הדעת שאחזו בו. חוקרי המחזה מצביעים על השפעתם של רמח״ל ונפתלי הרץ וייזל על המחבר, וכנראה גם של קאנט, גוטהולד אפרים לסינג שילר וגתה. לדעת עוזי שביט יש גם השפעה מן המחזה מקבת׳ של שייקספיר.
[מקורות: קרסל,
ויקיפדיה,
The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe]
שקד, גרשון. סער ודחף : על ׳מלוכת
שאול׳ מאת יוסף האפרתי מטראפלוויץ. בספרו:
מנדלי, לפני ואחריו (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס,
האוניברסיטה העברית, תשס״ה 2004), עמ׳ 1–26 <נדפס לראשונה כמבוא ל׳מלוכת
שאול׳ (תשכ״ט 1968)>
יוסף האפרתי מטרופלוביץ נולד בעיירה טרופלוביץ שבשלזיה. לפרנסתו עבד כמורה פרטי, וגר בשלזיה ואחר כך בפראג ובווינה. חיבר שירים רבים שפורסמו ב״המאסף״, כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה. ב-1793 פרסם קינה בשם
״אלון בכות״ על מותו של רבי יחזקאל לנדא בעל ״הנודע ביהודה״, שהיה ממובילי ההתנגדות לתנועת ההשכלה, ובה תיאר פיוס בינו לבין משה מנדלסון בעולם האמת. כדברי יוסף קלוזנר,
״הוא לא היה משכיל קנאי, אלא אדם בעל נשמה פיוטית, שלא יכלה להבין מפני מה בזים האדוקים לספרי מליצה ושיר, ומהו הניגוד הפנימי בין תלמידי חכמים שמתכוונים לשם שמים כולם כאחד, כמנדלסזון ור׳ יחזקאל לאנדא״. יצירתו המפורסמת ביותר היא מלוכת שאול, מחזה דרמטי מקראי על המאבק בין שאול ודוד. המחזה יצא לאור לראשונה בווינה ב-1794, נדפס בעוד 12 מהדורות במהלך המאה ה-19, וכן תורגם ליידיש (בשם
״גדולת דוד ומלוכת שאול״, על ידי נפתלי הירש ב״ר דוד, לבוב 1801) ויצא בכמה מהדורות גם בשפה זו. לדברי קלוזנר,
״זו הדראמה העברית־המקורית הראשונה בתקופת ההשכלה, שהיא ראויה לשם זה״. משתקפים בה רעיונות של שוויון ואחווה, בהשפעת רוחות הזמן באירופה. המחזה נוטה בעיקר לצדו של דוד, ומצייר אותו כאדם גדול־נפש, בעוד אצל שאול מודגשים בעיקר רגשות הקנאה וטירוף הדעת שאחזו בו. חוקרי המחזה מצביעים על השפעתם של רמח״ל ונפתלי הרץ וייזל על המחבר, וכנראה גם של קאנט, גוטהולד אפרים לסינג שילר וגתה. לדעת עוזי שביט יש גם השפעה מן המחזה מקבת׳ של שייקספיר.