בנימין בן יוסף מנדלשטם, ממטיפיה הקיצונים של ההשכלה, נולד ב-1805 בעיר זאגר בליטא. קיבל חינוך מסורתי וחינוך כללי. בשנות ה-40 של המאה התשע-עשרה עבר לעיר וילנה והתערה בחוגי המשכילים. הושפע מיצירותיהם של ראשוני תנועת ההשכלה בגליציה (ארטר, י"ל מיזס) וכל ימיו הטיף להשכלה ונגד כל הבולמים תהליך זה (בייחוד התלמוד). בתזכיר שכתב ב-1842 למקס ליליינטל שהיה מראשי "ההשכלה מטעם", בעת ביקורו בוילנה לצורך סקר על מצב יהודי רוסיה, ציין מנדלשטם את חסרונותיה של יהדות רוסיה והדגיש בתוכם את אי ידיעת שפת המדינה, את מלבושיהם המיוחדים, היעדר השכלה והימנעות מעיסוק במלאכה ןבחקלאות. מנדלשטם תבע לעצור בעד הדפסת התלמוד וכל הספרים העתיקים המבוססים עליו למשך עשרים וחמש שנים, לבער את ספרי הקבלה והחסידות ולחסל את ה"חדרים" ותלמודי התורה ויחד אתם, בניסוחו של מנדלשטם, את המלמדים אוכלי הילדים. את דעותיו הדפיס בספרו "חזון בנימין בן יוסף ממטה השקדים". מנדלשטם  נפטר בסימפורופול, חצי האי קרים, בג' באייר תרמ"ו, 8 במאי 1886.
[מקורות: קרסל, Википедия, Jewish encyclopedia, Encyclopaedia Judaica]

• חזון בנימין בן יוסף ממטה השקדים : אשר חזה על מסעיו בארץ מולדתו ברוסיה, נחלק לשלשה חלקים המכונים בשם  חזון למועד ובראשיתו מכתב מאת המחבר אל המו"ל את ה שחר ומענה ממנו אל המחבר (וויען : דפוס געאָרג בראג ושותפו פ' סמאָלענסקין, תרל"ז 1877)
• פאריז : השקפות והערות על הקריה ... הלז ועל משפטי בני עמנו בצרפת / ... ממני בנימין ... מאנדלשטאם (ווארשא : דפוס אלעקסאנדער גינז, תרל"ח 1878)