עודד מנדה-לוי (1963)

Oded Menda-Levy


עודד מנדה-לוי.
    לקרוא את העיר : החוויה האורבנית בסיפורת העברית מאמצע המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20 / עודד מנדה-לוי. -- ירושלים : ספריית "הילל בן-חיים" ; בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד,  2010. 
    265 עמ'. -- (ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות)
    Reading the city : the urban experience in Hebrew narrative fiction from the middle of the 19th century until the middle of the 20th century / Oded Menda-Levy

    בספר מתאר עודד מנדה-לוי את הנוכחות העירונית בסיפורת העברית במסגרת אבולוציונית בת שלושה שלבים מרכזיים, הקשורים בתמורות שחלו בחברה היהודית במחצית השנייה של המאה ה-19, בראשית המאה ה-20 ובתקופה שבין שתי מלחמות העולם. המחבר מעמיד כיוון התפתחותי-אינטגרטיבי של העיר על מכלול נסיבותיה על פני קרוב למאה שנה, תוך קריאה במכלול רחב של יוצרים ויצירות. בכך מתקיים ניסיון להציג את המרחב העירוני כפרספקטיבה אפשרית לעיון בסיפורת העברית ולתיאורה.
    הספר מבקש לחקור , לבחון ולהשיב על השאלות, מהן הדרכים לייצוג העיר בסיפורת העברית? מהם השינויים העקרוניים שחלו בדרכי עיצוב המרחב העירוני? מהם תפקידי העמדות האידיאולוגיות, נקודות התצפית המוחלפות, ועמדתו של היחיד בדיאלוג הכולל עם הסביבה האורבנית?
    בין היוצרים שיצירתם נבחנת בספר: א"ב גוטלובר, מ"ל ליליינבלום, בנימין מנדלשטם, ש"י אברמוביץ (מנדלי מו"ס), פרץ סמולנסקין, מ"ד ברנדשטטר, ר"א ברודס, שלום עליכם, ישעיהו ברשדסקי, מ"י ברדיצ'בסקי, י"ח ברנר, שמחה בן-ציון, נתן גרינבלט (גורן), דב-בר סלוצקי, יעקב שטיינברג, זלמן שניאור, שלום אש, י"ש קצנלנבויגן, אליעזר שטיינמן, אלישבע, דוד פוגל, ש"ל בלאנק, ראובן ולנרוד ושמעון הלקין.
    מן הספר עולה שבמקרים רבים מצטיירת העיר כנקודת מוצא להבנת מכלול ההקשרים בהם פעלה הסיפורת העברית מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ואילך. הדיון בתופעה העירונית חושף את שאלת השתנותן ההדרגתית והעקבית של נורמות תיאור חברתיות, פסיכולוגיות, מרחביות וספרותיות, ואת אופני ההתמודדות עם הקשיים בייצוג המרחב העירוני.
    חשובה ומאלפת בעוצמתה הצגת המקום כמגבש ומעמת נורמות של דת והשכלה, משפחה, מסורת וחילוניות, פריפריה ומרכז, נקודות מוצא חברתיות-כלכליות, אפיונים פסיכולוגיים-נפשיים ומגוון אפשרויות מרחביות.
    ד"ר עודד מנדה-לוי מלמד באוניברסיטת תל-אביב, בבצלאל ובסמינר הקיבוצים. הוא עוסק בקשרים שבין מרחב, מקום, סביבה ועירוניות לבין הטקסט הספרותי. יחד עם עדי שורק ועידן צבעוני חיבר את הספר חללים, שדות תעופה, קניון שהופיע בהוצאת רסלינג בשנת 2004.

תוכן העניינים:

מבוא:
        בשער העיר
        העיר: בין מרחב למקום (עמ' 9־18)
        המחשבה האורבנית (עמ' 18־29)
        העיר והטקסט הספרותי (עמ' 29־38)

פרק ראשון:     עם הגב אל העיר: החוויה האורבנית בסיפורת העברית במחצית השנייה של המאה ה-19  
        אורבניזם והשכלה: הערות פתיחה   (עמ' 39־41)
        מסעות וזכרונות מהעיר הגדולה: גוטלובר, ליליינבלום, מנדלשטם   (עמ' 41־66)
        מסתרי פאריז בעברית   (עמ' 66־69)
        דרך עיר - תנועה בין מרחבית: אברמוביץ וסמולנסקין   (עמ' 69־91)
        הקומפוזיציה הבינארית: ברנדשטטר, ברודס, שלום עליכם  (עמ' 91־116)

פרק שני:    עם הפנים אל העיר: החוויה האורבנית בסיפורת העברית בראשית המאה ה-20  
        תלישות ועירוניות   (עמ' 117־123)
        התנועה הספירלית  (עמ' 123־166)

פרק שלישי:    לחיות את העיר: החוויה האורבנית בסיפורת העברית בתקופה שבין שתי מלחמות העולם  
        מודרניות ועירוניות   (עמ' 167־175)
        אוניברסליות ועירוניות בסיפורת העברית שבין שתי מלחמות העולם:  היבטים כלליים (עמ' 176־183)
        היבטים במרחב העירוני ובדרכי עיצובו (עמ' 183־219)
       
הערות   (עמ' 220־244)

רשימת מקורות  (עמ' 245־257)

מפתח  (עמ' 259־265)

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף