יצחק לופבן נולד בדמביץ, גליציה המערבית (כיום באוקראינה) בט' באב תרמ"ח, 17 ביולי 1888. קיבל חינוך מסורתי-דתי אך למד גם לימודי חול. הצטרף לאגודת חובשי בית-המדרש "השחר" ששמה לה למגמה שני היסודות: עברית וארץ-ישראל. ב-1908 עלה ארצה ולאחר תקופה קצרה בעבודה חקלאית עבר לירושלים ועבד במערכת עתונו של אליעזר בן-יהודה, תוך פעילות במפלגת "הפועל הצעיר". ב-1910 יצא ללימודים באוניברסיטת ציריך. ב-1912 חזר ארצה ועבד בעבודות ספרותיות שונות של "הפועל הצעיר" (בעיקר בספריית "לעם"). מ-1914 ערך יחד עם יוסף אהרנוביץ את כתב העת "הפועל הצעיר" ומשהוגלה אהרנוביץ על ידי השלטון הטורקי, ערך לופבן את העיתון לבדו. לאחר מלחמת העולם הראשונה היה לופבן פעיל במוסדות הישוב מטעם מפלגת "הפועל הצעיר" וב-1921 יצא לפולין וערך לסירוגין בווארשה ובברלין את עיתוני התנועה ביידיש ובגרמנית. עם פרישת אהרנוביץ מעריכת כתב העת, בא לופבן ועסק בעריכתו עד סוף ימיו (1948). לופבן החל בכתיבה בגיל צעיר בעודו בגליציה בעברית, יידיש, פולנית ועוד. עם עלייתו עשה כתיבתו קבע, בייחוד בתחום הפובליציסטיקה, ובמשך עשרות שנים היה מהפובליציסטים הבולטים של "הפועל הצעיר" (העיתון והמפלגה), מפא"י ותנועת העבודה הארץ-ישראלית בכלל. לופבן פירסם גם מסות מרובות על ספרות עברית וכללית. לאחר מותו יצא הקובץ "אנשי סגולה" (תש"ט) ו"מבחר כתבי י. לופבן" (בעריכת נ. תרדיון. תשי"ד). נוסף לכך יצאו קונטרסים שונים משלו בענייני-יום-יום. תירגם את "נפוליאון" לאמיל לודביג (תר"ץ) וערך את הקובץ "ארבעים שנה" (קובץ למלאות 40 שנים להופעת 'הפועל הצעיר' (תש"ז). יצחק לופבן נפטר בתל-אביב בו' באלול תש"ח, 10 בספטמבר 1948. בנו הוא סופר  הילדים והעיתונאי חזי לופבן.
[מקורות: קרסל, תדהר, ויקיפדיה]

• אנשי סגולה (תל אביב : מפלגת פועלי ארץ-ישראל, תש"ט 1949)
• מבחר כתבי י. לופבן (תל אביב : עיינות, תשי"ד 1954) <ערוך ומכונס בידי נ. תרדיון>

• ארבעים שנה : קובץ למלאות ארבעים שנה להופעת "הפועל הצעיר" (תל אביב : מרכז מפלגת פועלי ארץ-ישראל, תש"ז)

• נפוליון / אמיל לודויג (תל אביב-ברלין : אברהם יוסף שטיבל, תר"ץ) - <3 כרכים>