אלתר
משה גונצר נולד בעיר וילקומיר אשר בליטא בט״ו בשבט תרל״ט, 8 בפברואר 1879 לאביו פרץ
גונצר. למד בצעירותו ב״חדר״ ובישיבה בעיר הולדתו; אחר כך עבר לוילנה ורכש בכוחות עצמו
השכלה כללית. בגיל 25 עבר לברלין והיה בראשית המאה הרוח החיה בתנועה העברית ״שפה ברורה״ בבירת גרמניה. למד פילוסופיה באוניברסיטת ברן. היה העורך של החלק העברי של ה״אידישע
פרעסע״ בברלין. ערך את ״העברי״, מיסודו של הרב מאיר בר אילן (ברלין). גם אחרי ש״העברי״ עבר לאמריקה, היה כתבו הקבוע מגרמניה. השתתף ב״אוסט אונד ווסט״ מיסודו של ליאו וינס ,
השתתף בקביעות ב״העולם״, היה חבר המערכת של ״הקשת״ בברלין בהשתתפות יוסף לין, ר' בנימין
ופרופסור ד״ר פישל שניאורסון. זמן קצר היה מזכירו של הסופר
ראובן בריינין. ב-1910 פתח
בית-מסחר לספרים, בשם ״קדימה״, שהיה לבית-ועד לסופרים עברים, ופירסם סיפורים ומאמרים
בכתבי-עת. לאחר מלחמת העולם הראשונה היה בין ארבעת המייסדים של ״הפועל הצעיר״ בגרמניה
(יחד עם ישראל ריכרט, יוסף לין וחיים ארלוזורוב). ב-1938 שרפו הנאצים את ספרייתו הגדולה
וארכיונו; אז עלה ארצה. בתל-אביב התקיים בדחקות מבית ממכר ספרים והוסיף להשתתף בעתונות
העברית. חוויות הילדות והנעורים שימשו מקור לא-אכזב לסיפוריו של גונצר, שנדפסו בשבועון
״עולם קטן״ (וארשה, 1902–1905) והופיעו אחר-כך בסדרת חוברות בהוצאת ״תושיה״ (וארשה,
1907). א״מ גונצר נפטר בתל-אביב בכ״ז באב ת״ש, 31 באוגוסט 1940.
[מקורות:
תדהר,
קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראטור,
Yiddish Leksikon]