עדה צמח נולדה באודסה בט׳ בתמוז תרע״ט, 7 ביולי 1919. אביה הוא הסופר והמבקר שלמה צמח. עלתה ארצה עם הוריה ב־1921. החלה ללמוד בגימנסיה הרצליה בתל־אביב, אולם משנקרא אביה לייסד ולנהל את בית הספר החקלאי כדורי למרגלות התבור עקרה עם הוריה לשם ב־1933, וסיימה את לימודיה בבית הספר הריאלי בחיפה ב־1937. באותן שנים הייתה חברתו של יגאל אלון, תלמיד המחזור הראשון בכדורי. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולימים למדה גם בלונדון ובפאריס. במלחמת העולם השנייה שירתה בצבא הבריטי. עבדה עשרות שנים כעורכת פרסומים במחלקת החינוך והתרבות לגולה של הסוכנות היהודית, ובמסגרת זו ערכה מאמצע שנות החמישים עד אמצע שנות השבעים את אורות: דו־ירחון לענייני ספרות ותרבות. היא נפטרה בירושלים בכ״ח בחשון תשס״ו, 29 בנובמבר 2005.
    עדה צמח החלה את פעילותה הספרותית כמתרגמת של ספרי עיון וספרות יפה, בעיקר מצרפתית. ראשון תרגומיה הוא ספרו של אלכסיס דה טוקוויל המשטר שהיה והמהפכה (1950), שעליו הוענק לה ב־1951 פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת. בין תרגומיה הנוספים: הרומן הקומוניסטים מאת לואי אראגון (א–ד, 1950–1954) והנובלה אדולף מאת בנז׳מין קונסטאן (1970). משנות הששים ואילך התרכזה בכתיבה מסאית על הספרות והתרבות העברית והכללית. מבחר ממסותיה שפורסמו בעיתונות כונס בספרה מבית ומחוץ (2001), ובהן עיונים בסופרים עברים (ברנר, כהנא־כרמון, קנז, קסטל־בלום) ולועזיים (פלובר, פרוסט, קונדרה), והרהורים על תופעות תרבות עכשוויות. כתיבתה משקפת חשיבה מקורית חפה ממוסכמות ומנוסחאות קבועות, והיא מצטיינת באופק תרבותי רחב, במעברים אסוציאטיביים רבי השראה ובסגנון מעודן ושנון. בדרכה האירונית הדקה הצביעה על קלישאות ביטוי ורדידות מחשבה הרווחות בספרות המודרניסטית והפוסט מודרניסטית ובשיח התיאורטי הסובב אותן, וכנגד זאת זיהתה את החדשנות הבלתי־מתיישנת הטמונה בעומקן של יצירות קלאסיות. לשלושה מן הסופרים הקרובים ללבה הקדישה ספרי עיון מיוחדים: במעגלי ״חֵפֶשׂ הזמן האבוד״ (1973) – עיון ביצירתו הגדולה של פרוסט; תנועה בנקודה (1984) – מונוגרפיה על יוסף חיים ברנר האיש וסיפוריו; באמצע (2000) – קריאה פרשנית צמודה בנובלות ״הצידה״ ו״בטרם״ של אורי ניסן גנסין. כמו כן ערכה את שני ספריו האוטוביוגרפיים של אביה, סיפור חיי (1983) ופנקסי רשימות (1996), ואת ספרו על ביאליק: עשרה מאמרים (תשל״ח)..
    בניה הם המשורר יורם ורטה ובמאי הקולנוע דני ורטה, ובתה היא סופרת הילדים תמר ורטה זהבי.

יצירות עדה צמח בפרויקט בן־יהודה

נכתב על־ידי אבנר הולצמן עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, ויקיפדיה] 

• במעגלי ״חפש הזמן האבוד״ : פנים אחדות ביצירתו של פרוסט (תל־אביב : דביר, תשל״ג 1973)