יוסף הלוי זליגר נולד סניאטין, גליציה, בכ"א באייר תרל"ב, 29 במאי 1872. למד בעצמו לימודי קודש ושקד על ספרות החקר וההגות העברית. לאחר שהכין עצמו בלימודי תיכון יצא לשוייץ וסיים לימודיו בפילוסופיה באוניברסיטת ברן. היה פעיל בברן בתחום התרבות העברית והדת ובשובו הוסמך להוראה מגדולי התורה שבגליציה. על אף עמידתו בתחום החרדים לא יכול היה לקבל רבנות בשל תארו האקדמי והוא הרביץ תורה ברבים בקרקוב וכן הורה בגימנסיה החרדית שם מיסודו של יונג. בתרס"ז עלה ארצה ושיקע עצמו בחינוך החרדי. הוא שטבע את השם "תחכמוני" לטיפוס של בית-הספר הדתי ביפו וכן הכניס למעגל החינוך החרדי יסודות מודרניים (לימד עברית בעברית ובעיקר - תלמוד, דבר של חידוש עד אז). יצא לחו"ל לעשות נפשות לתכניותיו הגדולות בעניני חינוך חרדי והקים בקרקוב עתון "בת קול" (תרע"ב) וכן הנהיג בביתו את הדיבור העברי. בעתונו זה, שעבר לאחר-מכן ללבוב, השתתפו מרבית הסופרים החרדים באותם ימים. בתרע"ד חזר ארצה, התיישב בירושלים ועסק בהוראה. תלאות המלחמה נתנו בו אותותיו וקירבו את קיצו. יוסף הלוי זליגר נפטר בירושלים בכ"ח באדר א' תרע"ט, 28 בפברואר 1919.
בחייו פירסם זליגר מאמרים פובליציסטיים, מחקרי לשון, יהדות ועיוני חינוך בעתונות העברית בחו"ל (ביחוד ב"המצפה" וב"בת קול") ובארץ. ב"כתבי הרב ד"ר יוסף זליגר", שכינסה אשתו לאה (לבית רוזנקרנץ) בתר"ץ, נאספו מאמרי תורה, מחקר ומדע, מאמרים בשאלות הזמן, סיפורים ושירים, בצירוף ילקוט דברי הערכה עליו ותולדותיו.
בתו היחידה היא הסופרת תקוה שריג.
[מקורות: קרסל, תדהר, ויקיפדיה, ספרו "כתבי הרב ד"ר יוסף זליגר" (תר"ץ)]