אהרן חורין (חאָרין), ראשון לרבני הרפורמה בהונגריה, נולד בוייסקירכן, מורביה (כיום
הראניצה Hranice בצ׳כיה), בכ״ח באב תקכ״ו, 3 באוגוסט 1766. למד שנתיים בישיבה במאטרסדורף
ואחר־כך בישיבת ר׳ יחזקאל לנדא בפראג. כאן רכש לו גם ידיעות בפילוסופיה הכללית, ויחד
עם זאת עיין גם בקבלה. ב־1783 חזר להונגריה ולאחר נישואיו החל לעסוק במסחר. לא הצליח
בכך וחזר ללימודי קודש. לאחר שכבר קודם לכן טעם במקצת מלימודי חול, בעיקר מלימוד גרמנית.
ב־1789 נתמנה לרב באַראַד, הונגריה (כיום בתחומי רומניה), קהילה בעלת אוכלוסיה יהודית
מועטת במספרה. כאן שקד על שיפור דרכי החינוך, סידורי הקהילה וכן החל להנהיג בהדרגה
תיקונים בסדרי התפילה. ב־1803 פירסם את ספרו ״עמק השוה״, שבו יצא נגד המנהגים שאין
להם שורש בעיקרי האמונה. הספר הסעיר את מחנה הקנאים, שמצאו בו דברי כפירה; ר׳ מרדכי
בנט מניקולסבורג פנה אל קהילת אראד בדרישה לגזור שרפה על הספר. חורין הוזמן להופיע
לפני בית־דין של שלושה רבנים; הללו דנו את הספר לגניזה וכפו על חורין הבעת חרטה בכתב
על דעותיו, אולם השלטונות שאליהם פנה חורין ביטלו אחר־כך את פסק־דינם של הרבנים. חורין
התחיל בביטול מנהגים פחותי־חשיבות – מנהג כפרות, פיתקות שיר־המעלות אצל היולדות וכד׳,
אולם במשך הזמן הרחיב את גבול תיקוניו, במיוחד בסדרי התפילה בבית הכנסת (ביטול תפילת
כל נדרי, שינויים בנוסח התפילות, התר תפילה בלשון הגרמנית ובגילוי־ראש וניגון בעוגב
בשבת), וכן הורה לקצר את שבעת ימי האבלות ולהתיר את הנסיעה והכתיבה בשבת. בתיקוניו
ניסה להסתמך על דברי חז״ל והפוסקים. במאמרו ״קנאת האמת״ תמך בתיקוניו של יעקובסון.
בספרו ״דבר בעתו״ (עברית וגרמנית, 1820) הדגיש חורין, כי אהבת ה׳ והבריות קודמת למצוות
המעשיות; ברוח זו נכתב גם מאמרו ״הלל״ – דו־שיח בין הלל הזקן ותלמידו ריב״ז (בכורי
העתים 1824). ב״אגרת אלאסף״ (עברית וגרמנית 1826) השיב חורין על השאלה שהוצגה ע״י ממשלת
באַדן והקהילה היהודית בקאַרלסרוהֶה בהצעת תיקונים נוספים. בסוף ימיו נתן הסכמתו להחלטות
אסיפת הרבנים הרפורמיים בבראַוּנשווַיג.
משאר ספריו: ״אבק סופר״ (1828) – הערות לשו״ע יו״ד ואה״ע; ״ציר
נאמן״ (1831) ו״ילד זקונים״ (1839) – דיונים ברפורמה. – חורין היה לוחם קיצוני להשכלה,
וכן נתן דעתו לשיפור מצבם החברתי והתרבותי של יהודי ארצו והטיף לייסוד בית־מדרש לרבנים
ובית־ספר לקידום המלאכה והחקלאות בין היהודים.
חורין
נפטר באראד בט׳ באלול תר״ד,
24 באוגוסט 1844.
