רות לוין (גרטרוד לבית איזיקוביץ) נולדה באוראדיה, רומניה, בכ"ח בסיון תרפ"ח, 16 ביוני 1928. בשנות מלחמת העולם השנייה שהתה ברוסיה, שם סיימה בית ספר תיכון. ב-1946 עברה לבוקרשט ומשם עלתה ארצה במסגרת תנועת "השומר הצעיר" ב-1947. נעצרה כמעפילה ועשתה שנה במחנה מעצר בקפריסין וב-1949 עלתה. היתה חברת קיבוץ זיקים ממנו הורחקה בגלל דעותיה הקיצוניות ומ-1952 בתל-אביב. היתה חברת מערכת "קול העם" ועורכת מוספו הספרותי. החלה לפרסם מאמרים בענייני ספרות וכן תרגומים, בעיקר ב"קול העם", מ-1952. ב-1955 החלה לפרסם שם סיפורים קצרים. ב-1963 החלה גם לפרסם ספרים (חלקם עם בעלה הסופר והמשורר עמוס לוין). במשך ארבעים שנה היתה פעילה ומשוכנעת שהמרקסיזם הוא יסוד של השקפת עולמה בכל התחומים ולכן השתייכות למפלגה הקומוניסטית בישראל היתה חובתה הכללית והיומיומית כאחת ... עד ההתפכחות הקשה והמיוסרת אותה תיארה בספרה "וידוי מאוחר". רות לוין נפטרה בד' באדר ב' תשע"ט, 11 במארס 2019.
[מקורות: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים ]

• הרפתקותיו של מצפון : רומן שנתקצר או סיפור שנתארך (תל אביב : הוצאת "שחר", 1963) <בשיתוף עמוס לוין> <כולל הקדמה מאת אלכסנדר פן>
• מחזות: באיקסניה היפה ; סימטה יורדת אל הים (תל אביב : הוצאת "שחר", 1963) <בשיתוף עמוס לוין>
• ורוחות הפרצים אחריו (תל אביב : אל"ף, תשכ"ח 1968)
• אבינועם להב ואחרים : סיפורים (תל אביב : הוצאת "שחר", 1983)
• הישרים היו איתה : ספרד 1936־1939 (תל אביב : הוצאת אֳפָקים, 1987) <עריכה - יפה גביש ועמוס לוין>
• וידוי מאוחר (תל אביב : הוצאת ספרים ירון גולן, 1995)
• פטפוטי סתיו (כפר סבא : אוריין, 2003) <כולל גם את הנובלה "קסמי יוני">
• מעגלים 2004־2006 (תל אביב : הוצאת ירון גולן, תשס"ז 2007) <שירים>