יהודה
בן יצחק סומו לבית פורטה לאונה, הדרמטורג העברי הראשון, נולד במנטובה, איטליה למשפחה יהודית מיוחסת בשנת 1527. בן למשפחה של רופאים, מלומדים ואישי־ציבור. בנעוריו למד אצל ר׳ דוד פרובנצאלי. התפרנס מהעתקת כתבי־יד עבריים ומהוראה ואף חיבר מאמר על אמנות־הכתיבה, בשם ״מראות הצובאות״. ב־1557 חיבר שיר עברי־איטלקי ״מגן נשים״. ובכך תרם חלקו לפולמוס הספרותי העתיק בשבח הנשים ובגנותן, שנתחדש אז באיטליה.
ב־1566 נתקבל סומו ל״אקדמיה״, שפטרונה היה צ׳זרה גונזגה, החל ליצור ולפרסם באיטלקית, ושמו נודע באירופה כדרמטורג ובמאי. סומו עמד בראש הלהקה הדרמתית היהודית במנטובה, אך בקשתו מ־1567 להקים תיאטרון יהודי נדחתה על־ידי הדוכס. בהיותו מקורב לדוכס, הותר לו להתהלך בלא אות־הקלון. סומו סייע לידידו עזריה מן האדומים בהדפסת ספרו ״מאור עינים״ (נדפס 1574). בערוב ימיו הקים בית־כנסת בעירו.
יצירתו האיטלקית כללה 11 כרכי־מחזות, 3 כרכי־שירה, ה״דיאלוגים״ ותרגום 45 מזמורי־תהלים לאיטלקית. אך בשריפה בטורינו ב־1904 אבד הכל, ובידנו נותרו: מחזה פסטורלי, מספר שירים באיטלקית, הקומדיה Le tre sorelle (״שלוש האחיות״) וה־ Dialoghi in materia di rappresentazioni secniche (״שיחות על אמנות הבמה״: יצא־לאור במילאנו. 1969). ״השיחות״, 4 במספר, כתובות בסיגנון חי ותוסס, אבל לא הומוריסטי, והן מן החשובות בתחום זה בתקופת הרנסנס. משום השקפותיו המפורטות על הדרמה בכלל, על תפקיד השחקנים והבמאים, על דרכי התלבושות, התאורה והתפאורה, על חיתוך הדיבור ותנועות הלוואי של השחקנים וכד׳. את יצירתו העברית כינם חיים שירמן ב־1946 בספר ״צחות בדיחותא דקידושין״, ובו ״שתי שיחות בין תינוק אומנת והורים״ – מהיצירות הראשונות של ספרות ילדים בעברית; ״מראות הצובאות״ ו״מגן נשים״ הנ״ל. ״צחות בדיחותא דקידושין״ היא הדרמה העברית הראשונה שבידנו. מטרתה היתה לבדח את הצופים, להצליף על קלות הראש שנהגו בענייני נישואיו ולהפגין את כוחה של הלשון העברית גם בדרמה. המסכת התמאטית לקוחה ממדרש תנחומא (פרשת לך לך, ח׳), ואמצעיה הדראמתיים – מן הקומדיה דל־ארטה, ולשונה מזוגה מלשון מקרא ותלמוד. המחזה הוצג, כנראה, עוד בחייו של סומו, ובמשך המאה ה־17. בישראל המחזה עובד לשפה מודרנית יותר על ידי לאה גולדברג, וזכה להצלחה ב־1963 וב־1968.
יהודה סומו נפטר במנטובה, עיר הולדתו, ב־1592.
צחות בדיחותא דקידושין : קומידיה בחמש מערכות / מאת יהודה סומו איש מאנטובה ; יוצאות לאור על פי שלושה כתבי יד בצרוף מבוא הערות ונספחים על ידי
חיים שירמן (ירושלים : ספרי תרשיש, תש״ו) <מהדורה מתוקנת ומושלמת יצאה לאור ב־1965>
בספר כלולים שלוש יצירות עבריות המיוחסות ליהודה סומו המצוינות להלן:
פוקס, שלומית. ׳כי לא נופל הלשון העברי מכל לשונות הגוים׳ : לשונו של המחזה העברי הראשון ׳צחות בדיחותא דקידושין׳ (ירושלים, אדר א׳ התשפ״ד, פברואר 2024) <עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, האוניברסיטה העברית>
שני, איריס. ראו חדש אשר מילאתי ישן : פנים ומגמות ב״צחות בדיחותא דקידושין״ ליהודה סומו - בחינת המחזה העברי הראשון ביחס למקורות השפעתו העבריים והאיטלקיים; בצרוף תרגום ראשון לעברית של המסה על אמנות התיאטרון (רחובות : ספרי רחל ודוד, תש״ע 2009)
Leone de' Sommi and the performing arts / edited by Ahuva Belkin (Tel Aviv : The Yolanda and David Katz Faculty of the Arts, Tel Aviv University, 1997)
Bejaoui, Assia. L'expérience théâtrale de Leone de Sommi : une médiation entre culture italienne et culture hébraïque (Paris : Université de la Sorbonne Nouvelle, 1982)
Benharrosh, Anne-Laure. Leone de' Sommi homme de théâtre juif à la Renaissance : Passeur, metteur en scène, homme de cultures et de théâtre (Paris : Université de la Sorbonne Nouvelle, 1999)
Botuck, Wendy S. Leone de' Sommi : Jewish participation in Italian renaissance theatre (New York : City University of New York, 1991)
Pavesi, Giorgio. Leone de' Sommi hebreo e il teatro della modernità (Asola : Gilgamesh edizioni, 2015)
Pegna, Lydia. Leone de' Sommi. (Firenze : L. Pegna, 1930)
Scola, Ilaria. Interdiscorsività nell'opera di Leone de' Sommi : tra giudaismo, classicismo e umanesimo (Ravenna : Longo, 2008)
מאמרים:
אוהד, מיכאל.היפהפיה הנמה מתעוררת בזריקה.הארץ, מוסף שבועי, גל׳ 5 (256) (ג׳ בחשוון תשכ״ט, 25 באוקטובר 1968), עמ׳ 12–13 <על המחזה של יהודה סומו בעיבוד ובבימוי יוסף מילוא בתיאטרון העירוני בחיפה>
אלמגור, דן. המורה היהודי של שקספיר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ג׳ בחשוון תשנ״ג, 30 באוקטובר 1992, עמ׳ 26 <על המחזאי היהודי־איטלקי יהודה סומו>
בן־עמי, נחמן.צחוקין דעתיקותא – בחדישותא : ״תעלולי נישואין״ מאת יהודה סומו בתיאטרון חיפה. מעריב, י״ב בחשוון תשכ״ט, 3 בנובמבר 1968, עמ׳ 23 <על המחזה של יהודה סומו בעיבוד ובבימוי יוסף מילוא בתיאטרון העירוני בחיפה>
בר־ניר, דב. חובבנות כפולה. על המשמר, כ׳ בניסן תשכ״ד, 2 באפריל 1964, עמ׳ 7 <ביקורת על ההצגה שהועלתה על־ידי סטודנטים באוניברסיטה העברית>
ברֶגמן, דבורה. משפט והלכה בבדיחותא דקידושין. בתוך: ספר זכרון לפרופ׳ מאיר בניהו : מחקרים בתלמוד, בהלכה ובמנהג, בתולדות עם ישראל, בקבלה ובמחשבת ישראל, בספרות, בשירה, בפיוט ותפילה מוקדשים לזכרו של הרב פרופ׳ מאיר בניהו זכרו לברכה / עורכים משה בר־אשר, יהודה ליבס, משה עסיס ויוסף קפלן (ירושלים : כרמל, תשע״ט 2019) , חלק ב׳, עמ׳ 1067–1083 <המאמר עוסק במחזה שחיבר יהודה סומו ״צחות בדיחותא דקידושין״, בהיבטים המשפטיים וההלכתיים שמופיעים בו, וכן בסאטירה החברתית שבו, המוקיעה תופעות שליליות בחברה>
הנדלזלץ, מיכאל. מחזה של יהודה סומו. מוסף הארץ, כ״ח בניסן תשמ״ח, 15 באפריל 1988, עמ׳ 43.
הראובני, מאיר.התיאטרון החיפני קוצר הצלחות.למרחב, ט״ו בחשוון תשכ״ט, 6 בנובמבר 1968, עמ׳ 3 <על המחזה של יהודה סומו בעיבוד ובבימוי יוסף מילוא בתיאטרון העירוני בחיפה>
חנוך, גרשון.המחזה העברי הראשון. במה : לעניני אמנות תיאטרונית, חוברת א׳ [ג] (תש״ז), עמ׳ 100–101.
ירון, אליקים.תעלולי נישואים והיתולים.היום, י״ז בחשוון תשכ״ט, 8 בנובמבר 1968, עמ׳ 5 <על המחזה של יהודה סומו בעיבוד ובבימוי יוסף מילוא בתיאטרון העירוני בחיפה>
כרמל, טוביה.׳צחות בדיחותא דקידושין׳. משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה 12, גל׳ 27 (ו׳ בתמוז תשכ״ג, 28 ביוני 1963) עמ׳ ב.
מירון, כרמית.תעלולי מילוא.קול העם, א׳ בכסלו תשכ״ט, 22 בנובמבר 1968, עמ׳ 4 <על המחזה של יהודה סומו בעיבוד ובבימוי יוסף מילוא בתיאטרון העירוני בחיפה>
קניוק, יורם. צחות בדיחותא דפפו.דבר, י״ט בחשוון תשכ״ט, 10 בנובמבר 1968, עמ׳ 4 <על המחזה של יהודה סומו בעיבוד ובבימוי יוסף מילוא בתיאטרון העירוני בחיפה>
שטראוס, ז'נין. השימוש ההומוריסטי של מובאות מהמקורות ב״צחות בדיחותא דקידושין״, המחזה העברי הקדום ביותר שהגיע אלינו. בתוך: מחקרים בלשון העברית ובספרותה : כנס מילנו : דברי הכנס המדעי העברי החמישה־עשר באירופה, אוניברסיטה מילנו, אלול תש״ס, ספטמבר 2000 / העורך – מנחם זהרי (ירושלים : ברית עברית עולמית, תשס״ב 2002), עמ׳ 63–68.
שירמן, חיים. המחזה העברי הראשון : צחות בדיחותא דקידושין. בספרו: לתולדות השירה והדראמה העברית :מחקרים ומסות (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ם 1979), כרך שני, עמ׳ 115–124 <נחתם: תש״ו 1946>
Benharrosh, Anne-Laure. Leone de' Sommi, homme de théâtre juif dans l'Italie de la Renaissance.Les Cahiers du Judaïsme, t. 14 (2003), pages 25–43.
Fink, J. [book review of Hayyim Schirman’s 1945 edition of Leone de’ Sommi’s 16th-century Hebrew play, צחות בדיחותא דקידושין]. Revue des études juives, tome 8 (108) (janvier–juin 1948), pages 120–122.
Strauss, Janine. La première pièce de théâtre en hébreu connue, la Comédie du Mariage, de Leone de Sommo. In:
Genre et société /ouvrage collectif sous la direction de Francine Wild ; avant-propos de Gérard Nauroy (Nancy : Université de Nancy 2, 2000), vol. 1.
על ״שיחות על אמנות הבמה״
(Quattro dialoghi in materia di rappresentazioni sceniche)
Lazarus, Micha. The B'rith of tragedy : Jewish Roots of a Stolen Genre in Early Modern Europe. Journal of the History of Ideas, vol. 87, no. 1 (January 2026), pages 1-29.
Strihan, Andrei. Leone de' Sommi, précurseur de la mise en scè̀ne moderne. Revue d'Histoire du Théâtre, vol. 40 (1988), pages 7–70 <includes French translation of Quattro dialoghi in materia di rappresentazioni sceniche by Leone de' Sommi (pages 25–70)>