יעקב קוטשר נולד בשנת תרל"ט, 1879 באוקראינה. עסק בהוראה במקומות שונים באוקראינה ולאחרונה בטולטשין, בה היה עד לפרעות בשלהי מלחמת העולם הראשונה. בראשית שנות העשרים של המאה העשרים עבר לביסרביה והתיישב בקישינוב. כל השנים עסק בהוראה והיה הרוח החיה בפעילות עברית והיה ממניחי היסוד לבית ספר עברי בביסרביה. ב-1934 עבר לטימישורה, בירת טרנסילבניה (רומניה) וגם כאן עסק בהוראה ובפעילות עברית. כאן עברו עליו שנות מלחמת העולם השניה בסבל ובדחקות וכאן נפטר בשלהי שנת תש"ה 1944. קוטשר החל לפרסם את שיריו הראשונים ב"לוח אחיאסף" ומאז נתפרסמו שיריו במרבית האכסניות העבריות החל ב"העולם" ו"איים" עד לכתבי עת בביסרביה. בסוגי שירתו בולטת במיוחד הסוניטה, שזכתה לציונו של שאול טשרניחובסקי. בתרצ"ג הוציא לאור (יחד עם אליהו בלנק) ספר לימוד בשם "עמנו"; בתרצ"ד יחד עם זלמן רוזנטל את המאסף הספרותי "פרודות" בקישינוב ובערב מלחמת העולם השניה הוציא לאור אסופת שירתו בספר "ביגוני בין השמשות" (ת"ש, מהדורה שניה בצירוף דברים עליו מאת ק"א ברתיני יצאה לאור בתל אביב בשנת תש"י).
[מקורות: קרסל]