יוחנן ארנון נולד בשווייץ כנוצרי פרוטסטנטי בשם וילי ארנולד. נכדו של כומר ומצאצאיו של המלך קארל הגדול. בגיל שש-עשרה החל להתקרב ליהדות ואף שימש כמדריך בתנועת הנוער "בני עקיבא" בבאזל. בגיל עשרים עבר גיור בעיר זו, בפיקוחו של הרב אדלר, רבה של הקהילה. בגיל עשרים ושתיים עלה ארצה ונישא ליעל, בתו של הרב מעתוק דאבי, מגדולי רבני מצרים. התמחה בספרנות. עבד תחילה בבית ביאליק ואחר כך ניהל את ספריית אחד העם בבית אריאלה. נודע בהיקף הנרחב של ידיעותיו בתחומי הספרות, ורבים נעזרו בו. פירסם מאמרים רבים בכתבי עת ('מאזנים', עת-מול') ובמוספי הספרות של העתונות היומית. תחום מחקרו העיקרי הוא אורי צבי גרינברג.  יוחנן ארנון נפטר  באייר תשע"ז, מאי 2017.
[תודה לר' אבישי אלבוים]
[מקורות: לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים]

• אברהם בן אברהם : ביבליוגרפיה מקיפה על גרים וגיור מן המאה ה-ט' ועד ימינו (תל אביב : יוחנן ארנון, תשכ"ט 1969)
• ש"י עגנון : ביבליוגרפיה על שמואל יוסף עגנון ויצירתו (תל אביב : עתיקות, תשל"א 1971)
• אורי צבי גרינברג – ביבליוגרפיה של מפעלו הספרותי ומה שנכתב עליו בשנים תרע"ב-תשל"ח, 1912־1978 (תל אביב : עדי מוזס : ספרי ידיעות אחרונות, תשמ"א 1980)
• אורי צבי גרינברג תחנות בחייו : מבחר מאמרים (תל אביב : עקד, תשנ"א 1991)

• על קצה המזלג : רשימות / קורט טוכולסקי (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : המפעל לתרגום ספרי מופת, 1991)

• בירמן, נורית.  ביבליוגרפיה לכתבי יוחנן ארנון.