יוסף בן בנימין דוב שיינהאק נולד בטיקטין (טיקוצ׳ין), פולין, ב־1812 וחי בסובאלקי. עסק שנים רבות בהפצת מדעי הטבע בעברית בספרו  ׳תולדות הארץ׳ (במשמעות: תולדות הטבע) שבו ביקש לסכם מצב מדעי הטבע במחצית הראשונה של המאה הי״ט. הספר יצא בשלושה חלקים: תולדות החיים, תולדות הצמחים, תולדות המוצקים (וארשה, תר״א-תרי״ט). לרגל עיסוקו במינוח העברי למדעים אלה בספרותנו העתיקה הגיע לחיבור מילונו ׳המשביר׳(״או ערוך החדש״ לתלמוד ומדרשים בצירוף ביאורים ותרגום לגרמנית. וארשה תרכ״ט. הוסיף אחר כך ״ספר המילואים או משביר החדש״, וארשה תרכ״ט). בכל אלה עשה הרבה לבירור משמעויות של מונחים וצירופי לשון. היה בסוללי הדרך לעשייתו של מנדלי בתחום זה לאחר כמה שנים. יוסף שיינהאק נפטר בסובאלקי בט״ו בכסלו תרל״א, 9 בדצמבר 1870.

יצירות יוסך שיינהאק בפרויקט בן־יהודה

מקורות: קרסל, Jewish encyclopedia

• ספר תולדות הארץ (ווארשא, תר״א-תרי״ט) <חלק א׳, הנקרא בשם תולדֹת החיים, דפוס צבי יעקב באָמבערג ושותפו, תר״א – חלק ב׳, תולדות הצמחים, דפוס J. Lebenson, שנת ספר כולל הצמחים [תרי״ט] – חלק ג׳, תולדות המוצקים, דפוס J. Lebenson, שנת רובי מיני המוצקים [תרי״ט]>
• ספר המשביר, או, הערוך החדש : אוצר כולל כל המלים שבתרגומים, ש״ס בבלי וירושלמי ומדרשים (ווארשא : דפוס נתן שריפטגיסער, תרי״ז-תרי״ח 1858)
• ספר המלואים, או, משביר החדש ... אוצר מלים הנמצאים ... בתרגומי תנ״ך, בת״י על התורה, בש״ס בבלי וירושלמי, במדרש רבה וילמדנו, במדרש תהלים ... במדרש שמואל, פסיקתא, ואגדת בראשית, בתוספתא, ספרי ומכילתא... (ווארשא : דפוס יצחק גאָלדמאן, בשנת הנה זה המשביר [תרכ״ט 1869])

• קוגמן, טל.  שיח מדעי עברי במגמת שינוי במחצית הראשונה של המאה ה־19 :׳שבילי עולם׳ לשמשון בלוך ו׳ספר תולדות הארץ׳ ליוסף שיינהאק כמקרי מבחן.  בתוך: המשכיל בעת הזאת : ספר היובל למשה פלאי : מאמרים בהשכלה, ספרות עברית ולימודי היהדות / בעריכת זאב גרבר, לב חקק ושמואל כץ (בני־ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע״ז 2017), עמ׳ 256–280.