שמואל הוגו ברגמן (1883–1975)

<בהכנה>

Hugo Bergmann

    שמואל הוגו ברגמן נולד בכ״ו בכסלו תרמ״ד, 25 בדצמבר 1883 בפראג (כיום בירת צ׳כיה). למד באוניברסיטאות פראג וברלין וקיבל את תוארו האקדמי באוניברסיטת פראג ב-1905. בשנים 1907–1919 שימש כספרן בספריית האוניברסיטה בפראג והיה מפעילי תנועת הסטודנטים הציונית ״בר כוכבא״ שבפראג. אף היה בין משתתפי ועידת הייסוד של ״ההתאחדות״ בפראג (1920), שבה השתתפו בין היתר מרטין בובר וא״ד גורדון, השניים שעיצבו את הגותו היהודית והלאומית. ב־1919 עבר ללונדון, בה ניהל את מחלקת התרבות של ההסתדרות הציונית. עלה ארצה ב־1920 וניהל מאז עד 1935 את בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים. היה חבר ״הפועל הצעיר״ והשתתף בועידת ייסוד ההסתדרות. היה מזכיר ועידת ההסתדרות השניה. היה מפעילי ועדת התרבות המרכזית, בית הדין העליון של ההסתדרות ועוד (עד 1927). מ־1928 היה מראשי ״ברית שלום״. מרצה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית מ־1928 ומ־1935 עד פרישתו ב־1955 פרופסור. כיהן כרקטור הראשון באוניברסיטה העברית בירושלים (1935–1938).
    פירסם (מ-1903) בגרמנית מאמרים ומחקרים בפילוסופיה, עניני יהדות, ציונות וספרות עברית. את כתיבתו העברית פתח בהשלוח (1912) במאמרים על הפילוסופיה של ה. ברגסון והדרשות על היהדות לבובר. השתתף בקביעות, מאז השתקעותו בארץ, בעתונות הארצישראלית ואף ערך בה (הפועל הצעיר, קונטרס, דבר) מדורים על ספרים בתרבות כללית.
    ספריו העברים: הפילוסופיה של עמנואל קנט (תרפ״ז), הפילוסופיה של שלמה מימון (תרצ״ב), הוגי הדור (1935), מבוא לתורת ההכרה (ת״ש), מדע ואמונה (תש״ה), א. ד. גורדון, האדם ודעותיו (תשי״א), מבוא לתורת ההגיון (תשי״ג), אלהים ואדם במחשבה החדישה (תשי״ז) והוגים ומאמינים (תשי״ט).
    תירגם: הפסיכולוגיה של התפתחותו האפשרית של האדם לפ. ד. אוספנסקי (1963) ועם נתן רוטנשטרייך את ספריו של עמנואל קנט: בקורת התבונה הטהורה (תשי״ד) ובקורת כוח השיפוט (תשי״ט) ומסה על הפילוסופיה הטרנסצדנטאלית לשלמה מימון (תש״א). אף ערכו שניהם מבחר מאמרים של א. הוסרל (תשי״ב). הוציא עם הנס כהן את הקבצים: לזכרו של ג. לנדויאר (תרפ״ט) ועם אדם (דברי מצפון האנושי. תרצ״א). ערך כמה תרגומים לספרי פילוסופיה בצירוף הקדמות וכן פירסם הקדמות לספרי הגות מקורית (א. אילנאה ועוד). היה בין עורכי המהדורה האחרונה והשלמה של כתבי א. ד. גורדון (עם אל. שוחט. א–ג. תשי״א–תשי״ד) וכן היה מעורכי הרבעון הביבליוגרפי קרית־ספר (בשנותיו הראשונות).
    שמואל הוגו ברגמן נפטר בירושלים בי׳ בתמוז תשל״ה, 18 ביוני 1975.


ארכיון שמואל הוגו ברגמן בספריה הלאומית

[מקורות: קרסל, תדהר, ויקיפדיה, Электронная еврейская энциклопедия, The YIVO encyclopedia of Jews in Eastern Europe

 

ספריו:
  • הפילוסופיה של עמנואל קנט (ירושלים : תרבות, תרפ״ז) <מהדורה שניה, ערוכה ומתוקנת יצאה לאור ב-1980)
  • לזכרו של גוסטב לנדאואר (תל־אביב : הפועל הצעיר, תרפ״ט)
  • הפילוסופיה של שלמה מימון (ירושלים : חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית, תרצ״ב 1932)
  • אהרן דוד גורדון : האדם ודעותיו (ירושלים : המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית בהשתתפות הקרן הקיימת לישראל, תשי״א)
  • הוגים ומאמינים : מסות (תל־אביב : הוצאת אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תשי״ט 1959)
  • תולדות הפילוסופיה החדשה (ירושלים : מוסד ביאליק, 1970–1979) <4 כרכים>
    כרך א. מניקולאוס קוזאנוס עד תקופת ההשכלה. – כרך ב.
עריכה ותרגום: על המחבר ויצירתו:
  • בן-עזר, אהוד.  סינתיזה ישראלית של הומאניזם ודת. מאזנים, כרך כ״ב, גל׳ 5–6 (רסה-רסו) (ניסן-אייר תשכ״ו, אפריל-מאי 1966), עמ׳ 399–404 <שיחה עם ש״ה ברגמן. חזר ונדפס בספרו אין שאננים בציון : שיחות על מחיר הציונות (תל־אביב : ספרית אפקים : הוצאת עם עובד, תשמ״ו 1986), עמ׳ 83–93>
  • Lucca, Enrico.  Martin Buber e Hugo Bergmann in dialogo su religione e filosofia. La rassegna mensile di Israel, vol. 83, no. 2-3 (Maggio-Agosto 2017), pp. 173-190 *
על ״ביקורת התבונה המעשית״ לעמנואל קאנט
קישורים:
Wikidata – Q78891 J9U – 987007258514305171 NLI – 000019157 LC – n85339336 VIAF – 99816373
עודכן לאחרונה: 10 ביולי 2021

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף