דב
לנדאו.
עידונה של שאגה : פרקים ביסודות השירה הלירית / דב לנדאו. – תל אביב :
פפירוס, בית ההוצאה באוניברסיטת תל-אביב, תש"ן 1990.
261 עמ' – (מראה מקום : סדרת עיונים בספרות העברית, אוניברסיטת
תל-אביב)
The Refinement of Roars : elements of
lyric poetry / Dov Landau
העצב, הצער, הסבל, הכאב
ותחושת האפסות על גוניהם ועל גוני גוניהם הם המקור הפנימי העמוק לשירה הלירית ששרים
בני אדם קצתם לקצתם מאז היות אדם עלי אדמות. לאור עצב, צער, סבל, כאב ותחושת אפסות
אלו עומד האדם כל חייו מול הטבע, מול זולתו ומול אלו-היו עמידה רווית רגשות של
כניעה, של השלמה או של מרי, ונושא ונותן עמהם באמצעות השירה הלירית.
בדרכיה של שירה זו נעסוק בספר זה. נשתדל לראות אותה על רקע
חברותיה – יריבותיה, האפיקה והדרמה, נשתדל לדון בעקרונותיה ובחמריה, ונשתדל להכיר
את מושגיה, כדי להבין בעזרתם הבנה טובה יותר את עולמו הפנימי-הרוחני של האדם.
פרק ג. הליריקה במציאות הממשית (עמ' 87־119)
1. רעיון או חווייה אנושית (עמ' 87־98)
2. משורר או "אני" לירי ("אדם") (עמ' 98־105)
3. ממשות או מציאות פיקטיבית (עמ' 105־117)
פרק ד. הליריקה והלשון הפיגורטיבית (עמ' 121־186)
1. המטאפורה – קוקטייל של ספירות (עמ' 121־146)
2. המטונים והסינקדוכה – מעתקים של קרבה (עמ' 146־152)
3. הדימוי – צורה שאינה מעתק (עמ' 153־156)
4. הסמל – פיגורה קולקטיבית ממקורות התרבות (עמ' 156־158)
5. העיצוב הפיגורטיבי בספרות (עמ' 158־161)
6. העיצוב הפיגורטיבי באמנות הציור (עמ' 161־180)
פרק ה. פירוש לשישה שירים ליריים (עמ' 187־249)
1. כת הליצנים וסערה בחורבה בשיר תוכחה של ח"נ ביאליק
<על השיר עַל לְבַבְכֶם שֶׁשָּׁמֵם> (עמ' 187־194)
2. האדם מול איתני הטבע בסונטה של שאול טשרניחובסקי
<על השיר לֹא רִגְעֵי שְׁנָת, טֶבַע> (עמ' 194־201)
3. הכלב השוטה והגלגול האחר בשיר לירי קטן של אברהם שלונסקי
<על השיר בְּחָפְזִי> (עמ' 201־210)
4. מתרדמת אדישים ל-"יקיצה" אל ה-"יש" בשיר פתיחה של ש' שלום
<על עִם פְּתִיחַת שְׁעַרִים / יְקִיצָה> (עמ' 210־224)
5. מבעד לפשטות בשיר לירי של לאה גולדברג
<על הַסִּמְטָה> (עמ' 224־233)
6. איילה בין זאבים בשיר פתיחה של אמיר גלבוע
<על אַיָּלָה אֶשְׁלַח אוֹתָךְ> (עמ' 233־245)