איתמר אבן זהר נולד בג' בניסן תרצ"ט, 23 במארס 1939 וגדל בתל אביב להוריו רבקה ושמחה אבן-זהר. למד ב"תיכון חדש" ועוד לפני גיוסו נסע לפריז, למד סמסטר אחד ב"סורבון" והחל בפרסום תרגומים וסיפורים בעיתונים ובכתבי עת בארץ. מגיל צעיר למד שפות זרות ופירסם תרגומים מאנגלית, מערבית, מצרפתית, משבדית, מנורבגית, מדנית, מגרמנית, מאספרנטו ומאיסלנדית. לאחר שירותו בצה"ל למד לשון עברית ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים, והשתלם באוניברסיטאות אוסלו, קופנהגן ולונד. את עבודת המאסטר שלו, הזמן בדרמה, כתב בהנחייתה של לאה גולדברג ואת עבודת הדוקטור, מבוא לתיאוריה של התרגום הספרותי, כתב בהנחייתו של בנימין הרשב. משמש פרופסור לסמיוטיקה ומחקר התרבות ומופקד על הקתדרה לסמיוטיקה באוניברסיטת תל אביב. היה פרופסור אורח באוניברסיטאות ובמכוני מחקר באירופה ובארצות הברית. בשנים 1976-1969 שימש סגן עורך, ועד 1983 עורך ראשי של כתב העת למדע הספרות "הספרות", שיצא לאור מטעם אוניברסיטת תל אביב. כמו כן ערך את כתב העת הבינלאומי Poetics Today (1986-1993) והיה ראש החוג לתורת הספרות וראש מכון פורטר לפואטיקה וסמיוטיקה באוניברסיטת תל אביב. כיום הוא חבר המערכת של כתבי עת אחדים בארץ ובחו"ל. הקים את בית הספר למדעי התרבות (1986), והיה ראש היחידה למחקר התרבות (חוג לימודים לתואר שני, 1996־2007). נבחר פעמים אחדות לחבר הוועד הפועל של האגודה הבינלאומית לספרות השוואתית ושל האגודה הבינלאומית לסמיוטיקה.
    אבן-זהר עוסק בעבודותיו בתיאוריה של מחקר התרבות ובמחקר תרבויות שונות והיחסים ביניהן, בעיקר התרבות בישראל, באיטליה, בגליציה של ספרד, באיסלנד, בקטלוניה ובניופאונדלנד. את שמו הבינלאומי קנה בזכות עבודותיו במחקר התרגום, תיאוריית הרב-מערכת ותיאוריית הרפרטוארים של התרבות.
    את דרכו החל במחקר התיאטרון ולאחר מכן המשיך במחקר התרגום, הלשון והספרות. בשנים 1990-1970 תרם לפיתוח "תורת הרב-מערכת", שתכליתה היתה בתחילה לנתח את הספרות ואת הפעילויות הקשורות אליה כגון התרגום, ולאחר מכן את התרבות כפעילות דינמית מורכבת, הנשלטת על ידי יחסי מערכת. הוא חקר את היחסים בין ספרויות ואת תהליכי השינוי בהן. במסגרת זו חקר את תולדות הספרות העברית במגעיה עם ספרויות ולשונות אחרות, במיוחד רוסית ויידיש. מאז 1993 עבר לעבוד במחקר התרבות, לאחר שהקים עם עמיתיו את היחידה למחקר התרבות באוניברסיטת תל אביב. במסגרת זו המשיך לעבוד על פיתוח תיאוריית הרפרטוארים של התרבות, הבוחנת את ההטרוגניות והמורכבות של התרבות כמסגרת לארגון החיים החברתיים והאישיים. התיאוריות שלו התבססו על כמה מושגי יסוד שפיתח בעיקר בעקבות הבלשנות הסטרוקטורלית והפורמליסטים הרוסים, כמו גם עבודתם הקלאסית של מלינובסקי ובורדייה: המערכת, המודל, הרפרטואר ותכנון התרבות. החדשנות בתיאוריות שלו היא בתיאור המציאות החברתית-תרבותית כמציאות של רשתות יחסים, וכתוצר חלקי של תכנון, ובהתבוננות בהקשרים ההיסטוריים בתרבות על כל רכיביה, החל בפעולות היומיומיות וכלה בפעולות המסומנות כ"גבוהות", כמו קריאה של ספרות גבוהה או האזנה באולמות לקונצרטים של מוזיקה קלאסית.
    אבן-זהר פירסם שלושה ספרי מחקר:Papers in Historical Poetics (1978), Polysystem Studies (1990) ו-Papers in Culture Research שפורסם ב-2005 כספר אלקטרוני. כמו כן פירסם עשרות מאמרים בתחומי עבודתו המחקרית, בעיקר בעברית ובאנגלית. עבודותיו תורגמו לשפות רבות. הוא הקים דורות של תלמידים שתפשו מקום מרכזי באקדמיה ובמדע הבינלאומי, בתקשורת ובספרות, ובהם גדעון טורי, זהר שביט, רינה דרורי ז"ל, רקפת סלע-שפי וג'יזל ספירו.
    בנוסף על עבודתו המחקרית תירגם אבן-זהר יצירות מספרות העולם, בעיקר משבדית, מנורבגית ומאיסלנדית. כך למשל הוא תירגם משבדית את תמונות מחיי נישואין מאת אינגמר ברגמן (1976), תירגם מנורבגית וכתב אחרית דבר לרעב מאת קנוט המסון (1977), ואת פר גינט מאת הנריק איבסן להצגה בתיאטרון "הבימה" (1971). תירגם והוסיף מבוא לסיפורים סקנדינביים בני זמננו: מבחר (1965). כיום הוא שוקד על תרגום הסאגות האיסלנדיות של ימי הביניים. כחסיד הפרסום האלקטרוני התפרסם בכך שהעמיד באתר האינטרנט שלו את כל עבודותיו, ספרים ומחקרים, לשימוש פתוח.

נכתב על ידי זהר שביט ומערכת הלקסיקון עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים
מקורות נוספים: ויקיפדיה, אתרו של איתמר אבן זהר

• רעב / קנוט המסון (ירושלים : שוקן, תשל"ז 1977) <תרגום מנורבגית ואחרית דבר – איתמר אבן-זוהר>