שלומית פרידה פלאום נולדה בעיר קובנה בליטא, בפורים תרנ"ג, 18 במארס 1893. בילדותה עברו הוריה לפרנקפורט על המיין, בגרמניה והיא למדה בבית-ספר ריאלי ואחר כך בבית ספר לגננות-ילדים. בשנת תרע"א (1911) עלתה ארצה מטעם חברת "עזרא" ועבדה בירושלים בגני-ילדים. לאחר מלחמת העולם הראשונה היתה בדמשק ועסקה בהקמת גני-ילדים. לאחר שנה יצאה להשתלמות לאירופה ולמדה באוניברסיטת רומא וקולומביה בניו-יורק. הכירה את רבינדראנת טאגור ויצאה אתו להודו ועבדה באחד המוסדות החינוכיים שלו. חזרה ארצה ויצאה שוב בשליחות הקרן קימת לישראל לארצות אחדות. עד שנותיה האחרונות עסקה בפעילות חינוכית-תרבותית. פירסמה בכמה לשונות ובעברית מאמרים בענייני חינוך וכן רשמים מהודו ועל טאגור. שלומית פלאום נפטרה בירושלים בו' בטבת תשכ"ג, 2 בינואר 1963.
[מקורות: קרסל, נורית גוברין נוסעת אלמונית]

• בת ישראל נודדת (באר שבע : רעב ספרים, תשע"ט 2019) <עורכים – אילן בר דוד ונוגה שבח ; אחרית דבר – נורית גוברין>