"ריטה קוגן, נולדה בסנט פטרבורג בכ"ז באלול תשל"ו, 22 בספטמבר 1976. עלתה ארצה בשנת 1990. בת לאם מורה לספרות, אב במאי תיאטרון ונכדה לסבתא רופאה. היא מהנדסת, גרה בתל-אביב בחברת חתול מחוסר זנב. [רשיון לשגיאות כתיב  הוא] ספרה הראשון. שייכת לקבוצת היוצרים של "דור 1.5" - קבוצת כותבים, צעירים ישראליים דוברי רוסית, שמטרתה להנכיח את הסיפור והתרבות של העלייה הרוסית בשיח הציבורי-ישראלי. היא כתבה שירה עוד לפני עלייתה לארץ. ההגירה גזלה ממנה את השפה וכדי להמשיך לכתוב, נתנה לעצמה רשיון לכתוב בשגיאות כתיב. על האומץ להיות שונה, זרה, טועה, היא טוענת "זה אומץ נרכש, כמו טעמו של חופש להיות מי שאתה, על אף הזרות". לפני תשע שנים פתחה בלוג בשם "רישיון לשגיאות כתיב", על שמו נקרא הספר וממנו מושפע המבנה שלו. קוגן משתמשת בשפת המדיה החדשה - "האשטאג" (#) שהחיפוש באינטרנט נשען עליו. בראש כל שיר מופיע האשטאג אליו מצטרפת מילת חיפוש אחת או שתיים, ושם השיר מופיע בסוגריים מרובעים. ההאשטאג ומילות החיפוש באים להחליף את החלוקה הקונבנציונלית לשערים, ועוזרים להתמצא במבוך הנושאים של הספר. הספר הוא מסע נפשי וחיפוש אחר זהות. יש בו שירים העוסקים בגברים שעברו בחייה (#מאהבים, #שירים ליהורם), שירים העוסקים במשפחה וסערות נפש (#מצבי משפחה ורוח), שירים על תל אביב (#אורבניקא)". שיריה התפרסמו בכתבי העת "הו!", "מאזנים" ועוד, ובמדורי תרבות של העיתונים היומיים. קוגן היא בוגרת סדנת כתיבת פרוזה עם הסופרת ענת עינהר, והיא כותבת סיפורים קצרים. תרגומיה לשיריהן של אנה אחמטובה ומרינה צבטייבה התפרסמו בכתב העת "עיתון 77". היא בעלת רישיון שיט, ויוצאת להפלגות מדי שבוע. מתגוררת בתל אביב עם בן זוגה, המשורר אלפרד כהן.
[מקורות: ויקיפדיה]
[צילום: סיון צדוק]

• רישיון לשגיאות כתיב (תל אביב : אלרום, תשע"ו 2015) <עריכה – דורית זילברמן>
• סוס בחצאית (תל אביב : הוצאת אש קטנה 77, 2018) <שירים>

• האגדה על בת הצאר ושבעת האבירים / אלכסנדר סרגיביץ' פושקין (בנימינה : קדימה, תשע"ח 2018) <איורים – יבגני אנטוננקוב>

• סיפור קולי - "ככה וככה" מאת ריטה קוגן 
• ריטה קוגן באתרה של נילי דגן