מרים מארקל־מוזסזון (לבית ויירז׳בולובסקי) נולדה בסובאלק, פולין, בשנת תקצ״ז, 1837*. היתה אחות אמו של עמנואל אולסבנגר. למדה מגיל צעיר עברית, תופעה נדירה ביותר באותם ימים והגיעה לידיעה מופלגת. נישאה לאנשל מרקל־מוזסזון ועברה אתו לקובנה. אחר־כך עברה עם בעלה לווינה וביתה היה בית־ועד לסופרים וחכמים עבריים. בשנותיה האחרונות עברה לגראייבו לבני משפחתה (בעלה מת לפני כן).
    גילתה נטייה לכתיבה עברית מצעירותה ותרגומה לספרו של א. ריספורט (הוא יצחק אשר פראנקולם) היהודים באנגליא (2 כרכים. וארשה, תרכ״ט–תרנ״ה) עורר הדים מרובים וביו מעריציה היו בין היתר יל״ג, ליליינבלום, ורבים אחרים (יל״ג כתב לה: יקר בעיני ספרך, אשר כתבת, מפז ומכתם אופיר וכן ייקר בעיני כל חובב עמנו לראות בת ירושלים מושכת בשבט סופרים וממהרת לדבר צחות בשפת אבותינו. ברוכה את לנו אחותנו, אשר לא עזבת חסדך את שפתנו ... את תהיי למופת לאלפי רבבה. אף הקדיש לה את שירו ״קוצו של יוד״ בהדפסתו הראשונה בהשחר). פירסמה עוד אי אלה דברים בהמליץ ותרגום אחר שלה מסיפורי ל. פיליפסון לא נדפס כלל. צרור אגרות יל״ג אליה הוציא אברהם יערי בצירוף הקדמה והערות (תרצ״ז. באסופה זו גם מכתבו של לילינבלום אליה, שהדפיס לפני כן בן־ציון דינור בכתובים). ב־2004 פירסם פרופ׳ שמואל ורסס את איגרותיה הגנוזות אל יהודה ליב גורדון (כשלושים במספר), עם ביאורים ופירושים ומבוא מקיף. בצירופן יחד מתגלה באיגרות דו־שיח מרתק בכתב שהיה בינה ובין יל״ג כעשרים שנה, הן בסוגיות בספרות ההשכלה העברית שעמדו על הפרק באותם ימים, הן בשאלות קיומיות ברשות היחיד שהעסיקו את שניהם. כעבור עשרים שנה, ב־2024, הביאה דרורה שקד לדפוס את כתביה הספרותיים בליווי מבוא נרחב והערות: מכתבים, תרגומים, סיפורים קצרים, שירה ומסות. תרגומה, מגרמנית לעברית, לספר ״היהודים באנגליא״ (1869), הוא מפעלה הנודע ביותר, והוא שסימן את התערותה בחוגי המשכילים של זמנה. עיקר עניינם של כתביה בלשון העברית ובהפצתה, וכן ברצון לתיקון חברתי, ובייחוד לשוויון הנשים.
    מרים מארקל־מוזסזון נפטרה בגרייבו, פולין, בי״ד בטבת תרפ״א, 25 בדצמבר 1920. ארכיונה הופקד בספריה הלאומית בירושלים.
* שנת לידתה אינו ודאי: על פי נקרולוג שנדפס בהצפירה בי״ח בטבת תרפ״א, 29 בדצמבר 1920, נולדה בשנת 1837 ונפטרה בגיל 83. על־פי מקורות אחרים, נולדה בין השנים 1839 עד 1841.

ארכיונה של מרים מרקל־מוזסון בספריה הלאומית

יצירות מרים מארקל מוזסזון בפרויקט בן־יהודה

[מקורות: קרסל, ויקיפדיה, Jewish encyclopedia, Jewish virtual library, Encyclopedia of Jewish women, Wikipedia, Encyclopaedia Judaica]
[צילום: ארכיון שבדרון בספריה הלאומית בירושלים] 

• ידידתו של המשורר : איגרות מרים מארקל־מוזסזון אל יהודה ליב גורדון (יל״ג) / ההדיר מכתב־יד והוסיף מבוא והערות שמואל ורסס (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ד 2004)
• העלמה המהירה לְדַבֵּר צָחוֹת : חייה ויצירתה של מרים מארקל־מוזסזון (1838–1920) / ההדירה מכתב־יד והוסיפה מבוא והערות דרורה שקד (ירושלים : מוסד ביאליק, תשפ״ד 2024)

• היהודים באנגליא או, היהודים ונוסעי הצלב : במלוך ריכארד לב־הארי / [מאת יצחק אשר פרנקולם] ; העתיקה משפת אשכנז מרים מארקעל (מבית וויערזבאלאווסקי) (ווארשא : בדפוס יצחק גאלדמאן, תרכ״ט 1869) <כרך ראשון>
• היהודים באנגליא או, היהודים ונוסעי הצלב : במלוך ריכארד לב־הארי / [מאת יצחק אשר פרנקולם] ; העתיקה משפת אשכנז מרים מארקעל מאזעסזאהן (ווארשא : בדפוס האלטער ואייזענשטאדט, תרנ״ה 1895) <כרך שני>