לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

מרים מארקל־מוזסזון (1837–1920)

<בהכנה>

Miriam Markel-Mosessohn

    מרים מארקל־מוזסזון (לבית ויירז׳בולובסקי) נולדה בסובאלק, פולין, בשנת תקצ״ז, 1837*. היתה אחות אמו של עמנואל אולסבנגר. למדה מגיל צעיר עברית, תופעה נדירה ביותר באותם ימים והגיעה לידיעה מופלגת. נישאה לאנשל מרקל־מוזסזון ועברה אתו לקובנה. אחר־כך עברה עם בעלה לווינה וביתה היה בית־ועד לסופרים וחכמים עבריים. בשנותיה האחרונות עברה לגראייבו לבני משפחתה (בעלה מת לפני כן).
    גילתה נטייה לכתיבה עברית מצעירותה ותרגומה לספרו של א. ריספורט (הוא יצחק אשר פראנקולם) היהודים באנגליא (2 כרכים. וארשה, תרכ״ט–תרנ״ה) עורר הדים מרובים וביו מעריציה היו בין היתר יל״ג, ליליינבלום, ורבים אחרים (יל״ג כתב לה: יקר בעיני ספרך, אשר כתבת, מפז ומכתם אופיר וכן ייקר בעיני כל חובב עמנו לראות בת ירושלים מושכת בשבט סופרים וממהרת לדבר צחות בשפת אבותינו. ברוכה את לנו אחותנו, אשר לא עזבת חסדך את שפתנו ... את תהיי למופת לאלפי רבבה. אף הקדיש לה את שירו ״קוצו של יוד״ בהדפסתו הראשונה בהשחר). פירסמה עוד אי אלה דברים בהמליץ ותרגום אחר שלה מסיפורי ל. פיליפסון לא נדפס כלל. צרור אגרות יל״ג אליה הוציא אברהם יערי בצירוף הקדמה והערות (תרצ״ז. באסופה זו גם מכתבו של לילינבלום אליה, שהדפיס לפני כן בן־ציון דינור בכתובים).
    מרים מארקל־מוזסזון נפטרה בגרייבו, פולין, בי״ד בטבת תרפ״א, 25 בדצמבר 1920. ארכיונה הופקד בספריה הלאומית בירושלים.
* שנת לידתה אינו ודאי: על פי נקרולוג שנדפס בהצפירה בי״ח בטבת תרפ״א, 29 בדצמבר 1920, נולדה בשנת 1837 ונפטרה בגיל 83. על־פי מקורות אחרים, נולדה בין השנים 1839 עד 1841.

 
ארכיונה של מרים מרקל־מוזסון בספריה הלאומית
יצירות מרים מארקל מוזסזון בפרויקט בן־יהודה		  

[מקורות: קרסל, ויקיפדיה, Jewish encyclopedia, Jewish virtual library, Encyclopedia of Jewish women, Wikipedia, Encyclopaedia Judaica]
[צילום: ארכיון שבדרון בספריה הלאומית בירושלים] 

 

ספריה:
  • ידידתו של המשורר : איגרות מרים מארקל־מוזסזון אל יהודה ליב גורדון (יל״ג) / ההדיר מכתב־יד והוסיף מבוא והערות שמואל ורסס (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ד 2004)
תרגום:
  • היהודים באנגליא או, היהודים ונוסעי הצלב : במלוך ריכארד לב־הארי / [מאת יצחק אשר פרנקולם] ; העתיקה משפת אשכנז מרים מארקעל (מבית וויערזבאלאווסקי) (ווארשא : בדפוס יצחק גאלדמאן, תרכ״ט 1869) <כרך ראשון>
  • היהודים באנגליא או, היהודים ונוסעי הצלב : במלוך ריכארד לב־הארי / [מאת יצחק אשר פרנקולם] ; העתיקה משפת אשכנז מרים מארקעל מאזעסזאהן (ווארשא : בדפוס האלטער ואייזענשטאדט, תרנ״ה 1895) <כרך שני>
על המחברת ויצירתה:
  • ויזן, יהודה.  מילים אחדות על מרים מארקל־מוזסזון.  דחק: כתב עת לספרות טובה, כרך 9 (ינואר 2018, תשע״ח), עמ’ 389–390 <דברי הקדמה לתרגום מגרמנית על־ידי מרים מארקל־מוזסזון של סיפור מאת תיאודור הרצל וסיפורה של מארקל־מוזסזון ״מעשה דוד זייגער מאכער״>
  • כהן, טובה.  ניכוס מקורות תנ״כיים בידי נשים משכילות במאה ה־19.  רבגוני: מסגרת למחשבה ולזהות יהודית בזמננו, כרך 3 (2000), עמ׳ 50–55.
  • כהן, טובה.  ״אז גדלה מבוכת הרב כי אישה ניצחתהו״ : אסכולת המגדר  וספרות ההשכלה.  בתוך: ההשכלה לגווניה : עיונים חדשים בתולדות ההשכלה ובספרותה / עורכים שמואל פיינר וישראל ברטל (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגס, האוניברסיטה העברית, תשס״ה 2005), עמ׳ 225–235.
  • כהן, טובה. משכילות ולמדניות: שורשיה של כתיבת נשים מודרנית בעברית.  מסכת, כרך 5 (2006), עמ׳ 27–43.
  • צמיר, חמוטל.  בין רחל (מורפורגו) לרחל (בלובשטיין): לידתו של סובייקט נשי כותב עברית בחיק הפרדוקסים של הלאומיות.  ביקורת ופרשנות, חוב׳ 43 (תש״ע 2010), עמ׳ 101–156.
  • שקד, דרורה. ״אתאמץ לחדור אל משכן כבודך״ : מרים מרקל־מוזסזון (1839–1920): אשה ברפובליקה הספרותית של ההשכלה במאה ה־19 (רמת־גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשע״ד 2014) <עבודת דוקטורט>
  • Balin, Carole B.  The makings of a Maskilah : Miriam Markel-Mosessohn (1839–1920). In her: To reveal our hearts : Jewish women writers in Tsarist Russia (Cincinnati : Hebrew Union College Press, 2000), pages 13–50.
על ״ידידתו של המשורר״
קישורים:
OpenLibrary – OL6334588A Wikidata – Q2893516 J9U – 987007312982905171 NLI – 000181788 LC – no2004068986 VIAF – 31709847
עודכן לאחרונה: 8 בנובמבר 2023

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחברת

 

על יצירתה

 

קישורים

 

 

לראש הדף