גדעון טורי נולד בכ"א בסיון תש"ב, 6 ביוני 1942 בחיפה, בן בכור להיסטוריון יעקב טורי
ולחוה (לבית אהרון). את לימודיו התיכוניים השלים בבית הספר הריאלי העברי בחיפה (1960).
את שירותו הצבאי עשה בנח"ל ובצנחנים, ולאחר שש שנות חברות בקיבוץ בית העמק, שבמהלכן
שימש גם כמדריך שליח בתנועת הצופים (בחיפה, יפו וירושלים) וכעורך ביטאון התנועה "היה
נכון", יצא ללימודים גבוהים. את דרכו האקדמית עשה באוניברסיטת תל אביב, וקיבל תואר
דוקטור (1977) ופרופסור מן המניין (1991). בשנים 1996־2000 שימש ראש בית הספר למדעי
התרבות והחל מ־1997 היה מופקד על הקתדרה לתורת התרגום ע״ש ברנשטיין. משנות השמונים
היה פעיל גם במסגרות בינלאומיות. ב־1989 ייסד את כתב העת Target הנחשב אחד המובילים
בתחום. באותה השנה מונה לפרופסור ראשון לחקר התרגום בקתדרה חדשה באוניברסיטת לוון,
בלגיה. ב־1994 הוזמן להצטרף לצוות העורכים של(Benjamins Translation Library) BTL, סדרת
ספרים אקדמית חשובה, ובשנים 1996־2005 היה עורכה הראשי. היה חבר במועצות המערכת של
סדרות ספרים וכתבי עת בחקר התרגום, בבלשנות ובספרות השוואתית. עמית־כבוד בקתדרה לתורת
התרגום של אונסק״ו באוניברסיטת ברטיסלבה, סלובקיה (1999), ובעל תואר דוקטור לשם כבוד
מטעם אוניברסיטת מידלסקס, לונדון (2000).
פירסם כמה ספרים ועשרות מאמרים, שראו אור בכמה שפות. ב־2008 ראה
אור קובץ מחקרים לכבודו, שכותרתו Beyond Descriptive Translation Studies. שימש
שנים רבות כיו״ר הוועדה המדעית לתרגום באגודה הבינלאומית לספרות השוואתית, ובתפקיד
מקביל באגודה הבינלאומית לבלשנות שימושית. בשנים 2001־2004 שימש סגן נשיא החברה האירופית
לחקר התרגום.
התרומה שלו בכינונה של תורת התרגום מתייחסת, בין השאר, להיבטים
הבאים: ביסוס תפישת התרגום כפעילות המתרחשת בהקשר היסטורי מסוים וכפופה, ככל פעילות
חברתית, לנורמות; קידום המחקר של כלל הטקסטים שיש סיבה כלשהי לראות בהם תרגומים, או
שהתרבות מחשיבה אותם כתרגומים, גם אם אינם "נאמנים" למקור או אינם באמת תרגומים. ההנחה
היא שהיחס לתרגומים סובלני יותר מאשר ליצירות מקור, ולכן טקסטים המתחזים לתרגומים ומכונים
תרגומים מדומים או פסבדו-תרגומים, הם אמצעי יעיל להכנסת חידושים לתרבות.
מאז אמצע שנות השישים עסק בתרגום ספרות יפה ועיונית. הוא תירגם
כשלושים וחמישה ספרים ועשרות מאמרים מאנגלית ומגרמנית. עם הסופרים שתירגם נמנים ארנסט
המינגוויי, גינטר גראס , היינריך בל, סקוט פיצג׳רלד, תומס מאן, פורד מדוקס פורד ואווה
יונסון. תרגומיו כוללים גם ספרי ילדים קלאסיים, לרבות שישה מתוך שבעת הכרכים ש ל
דברי ימי נרניה מאת ק"ס לואיס. לצד פעילותו כמתרגם פירסם מאמרים שבהם הציג את תפישת
התרגום שלו (להבדיל ממחקריו, שבהם שאף לעמדה ניטרלית). עיקרי התפישה כוללים מתן לגיטימציה
לכל שכבות העברית והבאה בחשבון של התבניות המארגנות את הטקסט השלם, בניגוד לתרגום המתמקד
ביחידות טקסט בודדות ותלושות מהקשרן. הן כמתרגם והן כבעל עמדה על התרגום מילא תפקיד
פעיל במהלך הפיכתו של התרגום הספרותי לעברית מתרגום "קביל", החותר לסגל עצמו לתרבות
היעד, לתרגום ”אדקווטי”, המשחזר את תכונות המקור תוך גילוי פתיחות לספרויות ולתרבויות
זרות.
גדעון טורי נפטר בהרצליה בב' בתשרי תשע"ז, 4 באוקטובר 2016. הותיר
אחריו את רעייתו, רותי, שני בנים ובת ונכדים.
נכתב על-ידי רחל ויסברוד
עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים [מקורות נוספים: לקסיקון אופק לספרות ילדים,
ויקיפדיה]
בר-יוסף, חמוטל.חרדתו של השוער בבעיטת
ה-11 של פטר הנדקה בתרגום גדעון טורי. ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות
ואמנות, סתיו 1978 <חזר ונדפס בספרה טעמי הקריאה
: רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת ציון : צבעונים, הוצאה לאור, 2006), עמ' 335־338>