רפאל בשן (בלומנשטיין) נולד בל' בכסלו תרצ״א, 20 בדצמבר 1930 בדרזדן, גרמניה. עם עלית היטלר לשלטון בגרמניה עלתה משפחתו ארצה והתישבה בחיפה. בשן  למד  בבית הספר הריאלי בחיפה, בבית הספר יבנה ובמדרשת נע״ם.  היה חבר ב״נוער מזרחי״ והיה מעורכי ביטאון הישיבות. הוא גם למד  בישיבת ״מרכז הרב״ הציונית דתית יחד עם שמואל אבידור הכהן המבוגר ממנו, שאותו הכיר בשן כשהכהן היה מדריך בתנועה. בגיל 17 החל בשן לעבוד ככתב החדשות בחיפה של ביטאון פועלי אגודת ישראל, ״הקול״, בעריכתו של אוריאל צימר. במקביל כתב בעיתונים נוספים, בהם ״העולם הזה״ של אורי אבנרי. בשלב מסוים התקבל לעבודה כעוזרו של כתב ״ידיעות אחרונות״ בחיפה. עם ייסודו של ״מעריב״ עבר לעבוד ככתבו החיפאי, בעיקר בשטח הריפורטז'ה ולאחר מכן כבעל הטור ״ראיון השבוע״ אותו ערך ביותר מעשרים וחמש שנה. ב-1954 נישא לרות בונדי שהייתה הכתבת המקומית של ״הדור״, עיתון אחר-הצהריים של מפא״י. ובשנת 1956 נולדה בתו, טל בשן.  בנוסף לעבודתו ב״מעריב״ ערך בשן תוכנית ראיונות ב״קול ישראל״.  בשנות השבעים עזב בשן את ״מעריב״ וחזר לכתוב עבור ״ידיעות אחרונות״. ב-1962 זכה בשן בפרס סוקולוב על כתיבתו העיתונאית. הוא כינס מבחר מהראיונות אותם ערך בספר יש לי ראיון (1965). בשנות השמונים פרש בשן מהכתיבה העיתונאית בגלל סיבות רפואיות ומשפחתיות. רפאל בשן נפטר בי"א בחשון תשס"א, 9 בנובמבר 2000.
[מקורות: תדהר, ויקיפדיה]
[צילום: אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית בירושלים]

• יש לי ראיון : ראיונות נבחרים וחדשים (תל אביב : עם עובד, תשכ"ה 1965)