מיכאל (מייק) הולר, סופר ועיתונאי,
נולד בפראג בי׳ באדר תרצ״א, 27 בפברואר 1931 ועלה ארצה עם הוריו ב־1939. גדל בפתח תקווה. ב־1948, בגיל שש־עשרה וחצי, התגייס לצה״ל ונפצע קשה בקרב בדרך לירושלים. ב־1950 התגייס לחיל הים ושירת שם כעשר שנים. לאחר שחרורו הצטרף ל״קול ישראל״ ובמשך שנים רבות שימש ככתב לענייני פלילים. לאחר פרישתו מהרדיו הנחה את תוכנית הטלוויזיה
״על TV״ שעסקה בתופעות מהתחום העל־טבעי. במקביל הגיש את הסדרה הטלוויזיונית ״הזקן והים״ שבה נלווה ליורדי ים שונים ותיעד את חייהם.
שלושת ספריו שונים מאוד זה מזה: הראשון, ״מות הסוסים״ (מודן, 1987), הוא רומן התבגרות אוטוביוגרפי המתאר את שנות נעוריו בפתח תקווה. הרומן מתאר את שנות מלחמת העולם השנייה דרך עיניו של נער הלומד להכיר את משפחתו ואת העולם הסובב אותו. הספר חף כמעט לחלוטין מפאתוס אידיאולוגי, מתאר את הדברים בשפה פשוטה וישירה. ספרו השני,
״עיר תחתית: מתח, מסתורין, אהבות ואכזבות״ (1994), הוא אסופת סיפורים פליליים קצרים שאותם ליקט במסגרת עבודתו ככתב הפלילים של
״קול ישראל״. ספרו השלישי, ״הזקן והכלב: מהסיפורים שסיפרתי לרונה״ (1994), הוא ספר ילדים מחורז המספר את סיפור התמודדותו של ילד צעיר עם מותו של כלב אהוב, שהיה שייך לזקן ערירי שהתגורר בשכנותו.
מייק הולר
נפטר בכ״ט באייר תשס״ה,
7 ביוני 2005.