יעקב לשצ׳ינסקי, כלכלן, סוציולוג ואיש־ציבור יהודי, נולד בהורודישץ (כיום בתחומי אוקראינה)
בו׳ באלול תרל״ו, 26 באוגוסט 1876. בצעירותו קיבל חינוך מסורתי ואחר־כך נתפס
להשכלה. יצא ב־1896 לאודיסה, בה עסק בהוראה עברית
תוך השתלמות עצמית בלימודים כלליים. הושפע ביותר
מאחד־העם והיה פעיל בתנועה הציונית ברוחו. יצא לברן בשווייץ (1901) ללמוד
באוניברסיטה. עם שובו, השתתף בקונגרס הציוני השישי (קונגרס אוגנדה) והיה במצדדי תכנית
אוגנדה ומאז פעיל בטריטוריאליזם על פלגיו השונים. ב־1904 הצטרף
למפלגה הציונית־סוציאליסטית (ס״ס) הטריטוריאליסטית. ב־1910 גורש מרוסיה, עשה באירופה
המערבית. עם פרוץ המהפכה הרוסית (1917) היה ממייסדי המפלגה הסוציאליסטית היהודית המאוחדת
(״פאראייניקטע״) והיה בפעיליה גם לאחר מיזוג המפלגה
עם ה״בונד״ וקרוב היה למפלגה האחרונה עד שנות
השלושים. בשנים 1921–1933 שהה בברלין (נאסר וגורש ב־1933); חי תקופות קצרות
בפראג ובריגה ובשנים 1934–1937 חי בווארשה. עם
גירושו מפולין חי בשווייץ ומ־1938 בניו־יורק. עלה
ארצה להשתקע בראשית 1959 וחי בתל־אביב ובירושלים. מראשית שנות העשרים התרכז לשצ׳ינסקי בחקירת הכלכלה של התפוצות
היהודיות הגדולות באירופה, הבליט את ״אי־הנורמאליות״ של הסטרוקטורה המשקית של היהודים
ודלות שרשיהם בכלכלה הלאומית הכללית. בסוף שנות השלושים חזר למחשבה ציונית אף שלא לקח
חלק בציבוריות הציונית המאורגנת.
מאז פירסום מחקרו הסוציולוגי הראשון על דמותה הכלכלית והרכבה של העיירה היהודית ב״השלוח״ (י״ב,
1903 — ״סטטיסטיקה של עיירה אחת״. העיירה היתה
הורודישץ׳), עסק במשך עשרות בשנים בחקר החברה
היהודית והמבנה הכלכלי שלה ברוסיה, אירופה, ארצות
הברית ועוד, והיה למעשה חלוצו של אותו מקצוע מדעי.
כן פירסם דברי פובליציסטיקה וכתבות בעיתונות היהודית
בעולם (בכלל זה השתתפות במשך שנים רבות ב״דבר״).
עיקר כתיבתו ביידיש ובמקצת גם בלשונות אחרות.
בעברית כתב אך מעט מאז מאמרו הראשון. בשנים 1909–1910 היה בעל המדור הקבוע ב״העולם״:
״השקפה
כללית״.
כתביו העיקריים: ״הפועל היהודי ברוסיה״ (יידיש, 1906); ״הפועלים
היהודיים בלונדון״ (יידיש, 1907); ״העם היהודי במספרים״ (יידיש, 1922); ״בעיות תנועת
האוכלוסים היהודית״ (גרמנית, 1926); ״הנדידה היהודית בעשרים וחמש השנים האחרונות״(יידיש,
1927); ״הגורל הכלכלי של היהדות הגרמנית״ (גרמנית, 1932); ״יהודי ברית־המועצות״ (יידיש,
1941); ״בשולי התהום״ (יידיש, 1947); ״משבר, שואה ושארית״ (אנגלית, 1948); ״ערב חורבן״
(יידיש, 1951). בתרגום עברי יצאו ספריו (לא בכולם פורש שם
המתרגם): ״מצבם הכלכלי של היהודים באירופה המזרחית״ (תרצ״ה); ״היהודים ברוסיה הסובייטית ממהפכת
אוקטובר עד מלחמת העולם השניה״ (תירגם ש. הרברג.
תש״ג); ״נדודי ישראל״ (תירגם י. עזריה־גוטהלף. תש״ה); ״תפוצת ישראל לאחר המלחמה״ (תש״ח);
״הדמות הלאומית של יהדות הגולה״ (תירגם צ. רודי. 1959. הקדמה :
א. טרטקובר); ״התפוצה היהודית״ (התפתחותם החברתית
והכלכלית של קיבוצי היהודים באירופה המרכזית ובאמריקה בדורות האחרונים. כאן נכלל מחקרו העברי
הנזכר ב״השלוח״. מבוא על פעלו המדעי מב״צ דינור.
תשכ״א); ״הפזורה היהודית״ (תירגם מ. הורוביץ. תשכ״א); ״גורלה הכלכלי של יהדות גרמניה״ (תירגם י. טולקס.
תשכ״ג); ״נדודי ישראל בדורות האחרונים״ (1965). לשצ׳ינסקי היה בין עורכי הקובץ ״כלל ישראל״ (פרקים בסוציולוגיה
של העם היהודי. 1954). אף השתתף באנציקלופדיות
העבריות (מ״אשכול״ עד האנציקלופדיה הכללית בארץ). – בעת שהותו בניו־יורק היה מנהל המחלקה
לכלכלה ולסטטיסטיקה של ייוואָ, ומחקרי המכון נערכו על־ידיו.
יעקב לשצ׳ינסקי נפטר בירושלים בכ״ט באדר תשכ״ו, 21 במארס 1966.