משה דוד (אומברטו) קאסוטו, חוקר מקרא והיסטוריון של יהודי איטלה, נולד בפירנצה, איטליה בי״ד באלול תרמ״ג, 16 בספטמבר 1883. למד באוניברסיטת פירנצה ובבית המדרש לרבנים שם והושפע מאד ממורו שמואל צבי מרגליות. לאחר שהוסמך לרבנות הורה בבית המדרש לרבנים שבו למד. ראשית פרסומו במחקר היתה סדרת מאמריו בתולדות יהודי איטליה, שנתפרסמה ברובה ב־Rivista Israelitica, כתב־עת שהוא היה מעורכיו למן 1904. כן פרסם אז קטלוגים מפורטים לכמה אספי כתבי־יד עבריים שבפירנצה. ספרו המסכם ״היהודים בפירנצי בתקופת הרנסאנס״ (איטלקית: 1918. עברית: תשכ״ח), הוא מן החשובים בתחום חקר תולדות היהודים באיטליה. בשנים שלאחר מכן כתב קאסוטו סדרה ארוכה של מאמרים על היהודים בערי־איטליה ועל אישים יהודיים־איטלקיים באנציקלופדיה יודאיקה הגרמנית, וכן כתב מאמרים חשובים בתולדות הספרות העברית באנציקלופדיה האיטלקית. מאמריו אלה כונסו יחדיו בספר: Storia della letteratura ebraica postbiblica (״תולדות הספרות העברית הבתר־מקראית״), 1938. ב־1922 נתמנה קאסוטו למנהל בית המדרש ולרב העיר פירנצה, אך ב־1925 התפטר מן הרבנות ונתמנה לפרופסור לעברית באוניברסיטת פירנצה. מאז התמסר בעיקר לחקר המקרא. ב־1933 נתמנה לפרופסור באוניברסיטת רומא, ובהיותו שם קטלג את כתבי היד העבריים שבספריית הוואטיקן. ב־1939 נקרא לכהן כפרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.
     קאסוטו התנגד לתאוריות של ולהאוזן בכל הנוגע ל״תורת התעודות״ – שאותה הניח ולהאוזן כבסיס לביקורת המקרא שלו. במקום תורת התעודות הניח קאסוטו את מציאותה של מסורת מסירת המקרא בעל־פה דווקא, וכן את קיומם של שירי־עלילה קדומים, ששולבו, לדעתו, אחר־כך ליריעה אמנותית־ספרותית אחדותית ושלמה במסגרת ספרי המקרא. שירי־עלילה כאלו נתגלו שנים מספר לאחר פרסום מחקריו הראשונים בנושא. ואימתו את השערותיו. עיוניו נתרכזו בחקר המשמעויות המוסריות והספרותיות־האסתטיות הטבועות במקרא בנוסחו שלפנינו. בדרך זו ביקש קאסוטו להצביע על קיום קשרים הדוקים בין פרקים מקראיים סמוכים, אשר, לכאורה, אין כל קשר של סמיכות ביניהם, ושנראו על־כן כ״תעודות״ שנצטרפו ממקורות שונים. כתוצאה מכך היתה עבודתו של קאסוטו, בעיקרה, פרשנית, ולצרכה השתמש גם בהשוואות לשוניות נרחבות ובעבודותיו בחקר שפת אוגרית. מספריו בחקר המקרא: ״פרוש על ספר בראשית״. א׳–ב׳, תש״ד–תש״ט (איטלקית: 1934. אנגלית: 1964), ״פרוש על ספר שמות״, תש״ב (אנגלית: 1967), ״תורת התעודות״, תש״א (אנגלית: 1961), ו״האלה ענת" (1965; אנגלית: 1970) . היה עורכה הראשי של ״האנציקלופדיה המקראית״ מיסודה.
    משה דוד קאסוטו נפטר בירושלים בי״ט בכסלו תשי״ב, 18 בדצמבר 1951. ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים בספריה הלאומית בירושלים

משה דוד קאסוטו בספריה הלאומית

יצירות מ״ד קאסוטו בפרויקט בן־יהודה

נכתב על־ידי בצלאל (ססיל) רות עבור האנציקלופדיה העברית
[מקורות נוספים: קרסל, תדהר, ויקיפדיה, Электронная еврейская энциклопедия]
[צילום: אוסף שבדרון, הספריה הלאומית בירושלים]