שמואל קרויס (קראוס), היסטוריון וחוקר תלמוד, איש חכמת ישראל, נולד בכפר אוק שבמחוז זאלה בהונריה בג׳ באדר תרכ׳ו, 18 בפברואר1866. למד בישיבות הונגריה ואחר־כך ללימודי־חול וכן למד בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטת בודפשט ובבית המדרש העליון למדעי היהדות בברלין. קיבל תארו האקדמי מאוניברסיטת גיסן בגרמניה (1893) וכן הוסמך באותה שנה לרבנות (בבודפשט). הורה מ־1894 בבית המדרש למורים בבודפשט. מ־1906 מרצה בבית המדרש לרבנים בווינה ולאחר פטירתו של המנהל אדולף שווארץ מילא מקומו בניהול המוסד עד סגירתו ב־1938. יצא לבני משפחתו באנגליה ושם חי שנותיו האחרונות. כל השנים מעורה ופעיל בתנועה הציונית ואף ביקר שלוש פעמים בארץ (1905, 1934, 1937). היה בפוריים שבחכמי ישראל במערב במשך עשרות בשנים. עסק בכמה תחומים, החל במקרא ובתלמוד וכלה בספרות ימי־הביניים, תולדות ישראל ועוד. כתב (מ־1887) בכמה לשונות והיה ביחידים בחכמי המערב ששקד כל השנים על הכתיבה העברית והתמיד בה עד ימיו האחרונים. ספרו העיקרי הוא ״קדמוניות התלמוד״, שבו תיאר במפורט את כל הריאליה בספרות התלמודית (יצא תחילה בגרמנית ואחר־כך עיבדו מחדש בצירוף הוספות בעברית. כרך א, חלק א: המושבות, המסעות והדרכים; חלק ב: הבית והדירה; כרך ב, חלק א: כלי תשמישי־בית והמזונות; חלק ב: מלבושים ותכשיטים. יצא במשך שלושים שנה החל באודיסה, תרע״ד עד תל־אביב, תש״ה. חלקים גם במהדורה שנייה). מתחום זה גם שני הספרים: ״פרס ורומי בתלמוד ובמדרשים״ (תש״ח) ו״קורות בתי התפילה בישראל״ (ניו־יורק, תשט״ו). ספריו העבריים האחרים: פירוש לספר ישעיהו בכלל הפירוש המדעי של א. כהנא (ז׳יטומיר, תרס״ה), הוצאתו (עם אחרים) ״תוספות לערוך השלם״ (וינה, תרצ״ז, ניו־יורק, תשט״ו), ספרי־פירושיו של יוסף שאול בן עבדאללה לשירי יהודה הלוי ול״ספר התרשיש״ למ. אבן־עזרא (״גבעת שאול״, ״משבצת התרשיש״. וינה, תרפ״ג, 1926). השתתף ברובם ככולם של העיתונים, כתבי־העת והמאספים העבריים, החל ב״ירושלים״ של לונץ, ״השלוח״ ו״הגורן״ עד ״העולם״, ״הדואר״, ״בצרון״ ו״מצודה״. בשנותיו האחרונות פירסם סידרת זכרונות על ״חכמי וינה״ (״בצרון״) וכן הוקדש אחד ממאמריו האחרונים לבירור שמה של מדינת ישראל והציע את השם ״ישראל״ (״הדואר״ ג׳ באדר א׳ תש״ח).
שטראוס, אליהו.שמואל קרויס. בתוך: ספר הזכרון לבית המדרש לרבנים בווינה : דברי זכרונות ודברי מדע, יוצא לאור במלאות מאה שנים להולדתו של ראש בית המדרש ר׳ אריה שווארץ ז״ל על ידי תלמידי המוסד (ירושלים : הוצאת ראובן מס, תש״ו 1946), עמ׳ 60–63.
שמואל קרויס (קראוס), היסטוריון וחוקר תלמוד, איש חכמת ישראל, נולד בכפר אוק שבמחוז זאלה בהונריה בג׳ באדר תרכ׳ו, 18 בפברואר1866. למד בישיבות הונגריה ואחר־כך ללימודי־חול וכן למד בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטת בודפשט ובבית המדרש העליון למדעי היהדות בברלין. קיבל תארו האקדמי מאוניברסיטת גיסן בגרמניה (1893) וכן הוסמך באותה שנה לרבנות (בבודפשט). הורה מ־1894 בבית המדרש למורים בבודפשט. מ־1906 מרצה בבית המדרש לרבנים בווינה ולאחר פטירתו של המנהל אדולף שווארץ מילא מקומו בניהול המוסד עד סגירתו ב־1938. יצא לבני משפחתו באנגליה ושם חי שנותיו האחרונות. כל השנים מעורה ופעיל בתנועה הציונית ואף ביקר שלוש פעמים בארץ (1905, 1934, 1937). היה בפוריים שבחכמי ישראל במערב במשך עשרות בשנים. עסק בכמה תחומים, החל במקרא ובתלמוד וכלה בספרות ימי־הביניים, תולדות ישראל ועוד. כתב (מ־1887) בכמה לשונות והיה ביחידים בחכמי המערב ששקד כל השנים על הכתיבה העברית והתמיד בה עד ימיו האחרונים. ספרו העיקרי הוא ״קדמוניות התלמוד״, שבו תיאר במפורט את כל הריאליה בספרות התלמודית (יצא תחילה בגרמנית ואחר־כך עיבדו מחדש בצירוף הוספות בעברית. כרך א, חלק א: המושבות, המסעות והדרכים; חלק ב: הבית והדירה; כרך ב, חלק א: כלי תשמישי־בית והמזונות; חלק ב: מלבושים ותכשיטים. יצא במשך שלושים שנה החל באודיסה, תרע״ד עד תל־אביב, תש״ה. חלקים גם במהדורה שנייה). מתחום זה גם שני הספרים: ״פרס ורומי בתלמוד ובמדרשים״ (תש״ח) ו״קורות בתי התפילה בישראל״ (ניו־יורק, תשט״ו). ספריו העבריים האחרים: פירוש לספר ישעיהו בכלל הפירוש המדעי של א. כהנא (ז׳יטומיר, תרס״ה), הוצאתו (עם אחרים) ״תוספות לערוך השלם״ (וינה, תרצ״ז, ניו־יורק, תשט״ו), ספרי־פירושיו של יוסף שאול בן עבדאללה לשירי יהודה הלוי ול״ספר התרשיש״ למ. אבן־עזרא (״גבעת שאול״, ״משבצת התרשיש״. וינה, תרפ״ג, 1926). השתתף ברובם ככולם של העיתונים, כתבי־העת והמאספים העבריים, החל ב״ירושלים״ של לונץ, ״השלוח״ ו״הגורן״ עד ״העולם״, ״הדואר״, ״בצרון״ ו״מצודה״. בשנותיו האחרונות פירסם סידרת זכרונות על ״חכמי וינה״ (״בצרון״) וכן הוקדש אחד ממאמריו האחרונים לבירור שמה של מדינת ישראל והציע את השם ״ישראל״ (״הדואר״ ג׳ באדר א׳ תש״ח).
