היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
מרדכי בננסון
לדף היוצר
מרדכי בננסון (1881‏-1952)
כלכלן ישראלי, ממנהלי חברת הסנה וממייסדי בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל אביב. פרסם בעברית ובלשונות אחרות בענייני כלכלה וביטוח

יצירותיו הנקראות ביותר

  1. בעיות האינדוסטריאליזציה בארץ־ישראל (מאמרים ומסות)
יצירה בהפתעה

י.ל. כהן – אחד מחוקרי ואוספי השיר העממי – עמד על כך

שספרו יקרא, “יידישע פאָלקס לידער מיט מעלאָדיעס” (הופיע ב־1912), כי היה

משוכנע שאין לתחום תחום בין השיר העממי לבין הניגון. לעיעלעס, מגדולי

משוררי יידיש כותב כי הוא תמיד חש שבטרם נוצר אצלו השיר, נוצר ניגון,

מלודיה מתנגנת. רק לאחר מכן באו המלים. כך גם דעתו של י. ל. כהן – כי זוהי

עליתו של השיר עממי: קודם בא הניגון ורק לאחר מכן המלים. זהו פרוצס שלא קל

להסבירו ולהגדירו. אולם אין זה מקטין את ערכה של הגישה הזאת לשיר העממי.

הניגון, המלודיה, הוא לעתים הפיוט העילאי של השיר. התוכן – לעתים זוהי

הפרוזה של השיר. י. ל. כהן הרגיש כך גם לגבי השיר העממי והוא קבע כי

המלודיה והמלים בשיר העממי אחוזות ודבוקות כפתיל בשלהבת. ודאי חשוב תוכן

השיר, אולם אולי עוד יותר חשוב עצם הנגינה. וע"כ אולי אנחנו מוצאים בשירים

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

אפרים א. ליסיצקי

שירה: צִפֳּרִים מִתְעוֹפְפוֹת נֶגְבָּה; יְסוֹכְכוּ חַיַּי; מְנַקֵּי הַזְּמָן; כַּחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים; הִתְלַפַּפְתִּי כְקִיסוֹס; יְעֻצַּב לְכִנּוֹר לֵב נִשְׁבָּר; לִשְׁקוֹעַ בַּנְּקוּדָה הַפְּלִיאָה; שְׁלַל־שָׁוְא; מַה יִתְאוֹנֵן אֲמֵלָל; חֲתוֹם הַמַּעְיָן; לַשֶּׁפֶק; אַחֲרוֹנַת אֲלֻמָּה; סֹב עַל קַרוֹסוּלַת־בְּרִיאָה; לְבָבִי נָשָׁה תְפִלָּה; נֵר אֱלֹהִים כָּבָה; הִצְטַמְצֵם עִגּוּלִי בַחֶלֶד; לֵיל טוֹב, הָעוֹלָם!; תְּכַנְּסֵנִי כוֹס־פִּרְחֲךָ, לַיְלָה; שְׂעִפַּי; הִתְחַנְנָה תֵבַת־זִמְרָתִי; שִׁירָה בִדְמָמָה; אָנָה הָלְכָה שֶׁצּוֹדְדָה נַפְשִׁי; לֹא אָבְדָה תוֹחַלְתִּי מֵאֵל; אָרַג שֶׂפֶק טְוִי קוּרָיו עַל נַפְשִׁי; מַה תָּאִיצָה בִי; אִם לֹא יָדַע אֵל שָׁרְשִׁי; סְלִיחָה, מָוֶת; שַׁלָּמָה אָגוּרָה קֵץ בָּשָׂר; בִּמְרוּצַת חוּג כְּשָׁפִים; יְדַעְתִּיךָ, אֱלוֹהַּ; מַה נֶּפֶשׁ תִּקָּבַע בַּחֲלַל הַמִּסְגֶּרֶת; לֹא יָדַעְתָּ מָה אֱנוֹשׁ; יִשְׁתַּוַּע שַׁוְעַת־מֶרֶד; גַּחְלִילִיּוֹת־שְׂעִפִּים; לֹא יָמוּת כִּי יִחְיֶה; מַה קַּנֵּא אֲקַנֵּא בָכֶם; לְחוֹף נָפַת אָשְׁרִי; נְקוּדָה לְבָבִי; בְּעַרְסַל־הַחֲלוֹם; תִּתְרוֹנֵן הַבְּרֵכָה; דָּמִיתִי לְסַפָּן שָׂב; רָדַנִי גוֹרָלִי; סָלַחְתִּי, מָחַלְתִּי; יָקְדוּ חַלּוֹנוֹת בֵּית־חָמְרִי; סוֹכְכִינִי בְמַחֲסֵה צֵל כְּנָפַיִךְ; דִּמְמָתֵךְ תַּאֲצִילִי בְחַסְדֵּךְ; הֵעִיר הַשַּׁחַר אֶת נִבְלוֹ; יֵשׁ יִשְׁפֹּת אֵל שְׁלוֹמוֹ; פּוֹלֵשׁ הָאֵד סִלּוֹן אוֹר; לֵיל הִטְבִּיל מַכְּחוֹלוֹ; בְּעִקְבֵי חֲלוֹמִי; נִסְתַּם הַגּוֹלֵל; נוֹף קְלוּי שַׁלֶּכֶת כְּסוּי צְחוֹר שֶׁלֶג; דְּבִיר־הַגָּבִישׁ בְּלִבִּי כַתּוֹת; רְצִי, בַּת־הַשִּׁיר, אֶת צְלִיל שִׁירִי; מְשׁוֹךְ, אֵל, לְפַרְפָּר זְעֵיר חֶסֶד; בְּעָמְדִי בְתוֹךְ בֵּית־הַקְּברוֹת; עָלִים נְשׁוּרֵי שַׁלֶּכֶת; חָדְלָה הַדַּיָּה מִנַּקֵּר לְבָבִי; בַּנָּתִיב הַלָּבָן; הַכְרֵז הִכְרִיז כְּרוּז נִיסָן; מִשּׁוּט בְּתֹהוּ־רוֹם; אוּרֵי אָבִיב; סַמְכוּנִי בְּכוֹס הַכַּלָּנִית; מְנַגְּנִים בְּנִבְלֵי־הַפָּז; מִנְאוֹת הַחֲלוֹם; הֵד פַּעֲמֵי פֶלִאי; דְּמוּת־יָהּ; יִשַּׁנְתִּי צָרוֹתַּי; הַלּוֹטוֹס אַיֵּהוּ?; פִלַּלְתִּי עַל חַיַּי; גֶּשֶׁר חֲנִינָה; הַצָּפוּן בְּחֻבִּי; פְּרֻדַּת אַהֲבַת־תֹּם; מַה תֵּבְךְּ אַח כּוֹאֵב; לִי קָסַם נוֹף־רָז; לֹא אֵשַׁם בַּבְּדִידוּת; עַל סַף זְבוּל הָעִלּוּם; חֲלוֹמוֹתַי הֵם; אָבִינָה בְחַשְׁרַת הָאֵד; בְּהוֹפִיעֲךָ, אֵלִי, עָלַי; שְׁמַע: צְלִילֵי מְשׁוֹרְרִים שְׁנַיִם; חַג אָבִיב בַּיַּעַר; תִּמְרוּ הֶהָרִים; בַּמִּנְהָרָה; עֲרִירִי; לְרוּחַ צְפוֹנִית; אֳנִיַּת־חַיַּי צוֹלְלָה; בְּכֹחֵךְ, בַּת־דִּמְיוֹן; אָכֵן, עוֹד מְעַט: יִדַּם שִׁיר־חַיַּי; לְמַדוּסָה; נִתְעֵיתִי מִנּוֹף־הַחֲלוֹם; לְחֶמְלָה; שְׂעִפַּי; מוּל הֵיכַל הַשִּׁירָה; מַצְפֵּנְךָ, אֱלֹהִים; לַמָּוֶת; בְּהִתְרוֹמֵם הַשֶּׂכֶר; אַסִּיר בִּדְבִיר־קְסָמִים; לְגוּפִי; חָזוּת קָשָׁה
מאמרים ומסות: הקדמה - ל"כוכבים נופלים"

שמשון מלצר

מכתבים: אל הגברת על שפת הים מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ד"ר גרשון לוין מאת יצחק ליבוש פרץ; אל י. י. טרונק מאת יצחק ליבוש פרץ; לד"ר יצחק געליבטער מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ג.י. ליכטנפלד מאת יצחק ליבוש פרץ; אל הכלה מאת יצחק ליבוש פרץ; מכתב אל ידיד מאת יצחק ליבוש פרץ; הרעיה מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ח. נ. ביאליק מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יהואש, ניו־יורק מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ה. ד. נומברג מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יצחק גוידא (ב. גורין) מאת יצחק ליבוש פרץ; אל א. ווייטער מאת יצחק ליבוש פרץ; אל דוד ברגלסון מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ראובן אשר ברוידס מאת יצחק ליבוש פרץ; אל מנדלי מוכר ספרים מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ד"ר נתן בירנבוים מאת יצחק ליבוש פרץ; אל י. צינברג מאת יצחק ליבוש פרץ; אל דוד פאלק מאת יצחק ליבוש פרץ; אל רוזה יאקובוביץ' מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יעקב צוזמר מאת יצחק ליבוש פרץ; אל י. י. פּרופּוס מאת יצחק ליבוש פרץ; מכתבים אל הבן יעקב דינזון מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יעקב דינזון מאת יצחק ליבוש פרץ
פרוזה: אל משפחת זילבר מאת יצחק ליבוש פרץ
מאמרים ומסות: מפוזר ומפורד; מנדלי; שלום עליכם; אברהם רייזן; יעקב דינזוֹן; אַש; בועידת הלשון בטשרנוביץ; על ספרות יידיש; ספּור ישן; שותפות; אל רבונו של עולם

דב סדן

מאמרים ומסות: אלכה ואשובה

ישראל זמורה

פרוזה: עַל תֵּאַטְרוֹן הַבֻּבּוֹת מאת היינריך פון קלייסט; תַּרְגִּיּל צָרְפַתִי שֶׁכְּדַאי לְחַקּוֹתוֹ מאת היינריך פון קלייסט; הַכְּלָבִים וְהַצִּפּוֹר מאת היינריך פון קלייסט; מְאֹרַע־יוֹם מאת היינריך פון קלייסט; וֶרְטֶר הֶחָדָשׁ ( הַמְאֻשָּׁר יוֹתֵר) מאת היינריך פון קלייסט; מְבוּכָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ־עִיר מאת היינריך פון קלייסט; עֻבְדוֹת בִּלְתִּי־מֻסְבָּרוֹת מאת היינריך פון קלייסט; אֲנֶקְדּוֹטָה מִן הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה מאת היינריך פון קלייסט; סִפּוּרוֹ שֶׁל דּוּ־קְרָב מְעַנְיֵן מאת היינריך פון קלייסט; אַהֲבַת־אֵם מאת היינריך פון קלייסט; זְדוֹן הַשָּׁמַיִם מאת היינריך פון קלייסט; מָבוֹא לַעִתּוֹן "גֶרְמַנְיָה" מאת היינריך פון קלייסט; עַל הַצָּלָתָהּ שֶׁל אוֹסְטְרִיָּה מאת היינריך פון קלייסט; מָה יּוּכְרַע בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת? מאת היינריך פון קלייסט; אחרית דבר: אל בני דורי: כתבים קצרים / היינריך פון קלייסט
מאמרים ומסות: המבקר ד. א. פרידמן [אחרית דבר ל"עיוני שירה"]
עיון: התנ"ך כהיסטוריה מאת ורנר קלר

אבות ישורון

שירה: QUINTESSENCE; גְּבֻל; מֹמֶנְט; כָּתֻב; אֲהֵבֻ; עָזְבֻ; יָשֻׁבֻ; בֵּית חֹשְבִים; מִלְּבָנֹן שְׁלִיחִים לָבֹא; שָׁלֹם לָכֶם, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ; חֹם וְכִמָּהֹן; פּוֹלָה מִדִּבְרֵי; יָצָא; הַמַּאֲפִיָּה בִּרְחוֹב בֶּרְדִּיצֶ'בְסְקִי סוֹף; לְהִדַּמְיוֹת; לְהִבַּזְיוֹת; לְהִשְׁתַּקְקְיוֹת; לְהֵאַהַבְיוֹת; הָאֹפֶן הַפּוֹלָנִי; עַל הָעֵצִים וְעַל הַבָּתִּים; אֶל סוֹף קַיִץ; בְּאֵיתָן לָקְחָה לִבִּי קְוַארְטֶט; עֲלֵה שֻׁב אֶל הַחֹף; עֹלֶה נֹפֵל; הַחֲתֻנָּה; הַמִּצְוָה רִקֻּדִּיל; אֹר שְׁחֹר; הַסְּעֻדָּה; מַתַּן תֹּרָה; הָאִגְּרֹנֶת; פְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת; אבות ישורון מעיר:; כְּמֹת שֶׁמַּעְיָן; עַל שֻׁלְחָן אָסֻר; מְתֻקִים עַל מֶלַח; אֶת הַגַּלְגַּלִים שָׁאֲלָה; עִיר מִגֻּפָה; כַּמָּה דְּבָרִים כָּכָה; עֲצֵי בְּשָׂרָם חַי; זוֹ אֲדָמָה שֶׁטֹּמְנִים לָהּ; מַגְדִּיאֵל זוֹ מַגְדָּלֶנָה; מִי יִתֵּן?; הָאִישׁ (הַמֶּענְטְשׁ); חִפַּשְׂתִּי מַשֶּׁהֻ בְּתֵל אָבִיב; הֶחָלָל לֹא נָפַל; שִׁיר אֶחָד [אִישׁ לֹא זֹכֵר וְכִמְעַט]; שִׁיר שְׁנַיִם [כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי “בִּעֻר חָמֵץ”]; שִׁיר שְׁלשָׁה [שִׁנַּיִם זְמַן אָכַל אֶת הַנְּיָר]; שִׁיר אַרְבָּעָה [שָׁלֹם עָלַיִךְ אֲדֹנֵנֻ מֹרֵנֻ וְרַבֵּנֻ עָלֶיךָ הַשָּׁלֹם]; שִׁיר חֲמִשָּׁה [וּכְשֶׁיַּגִּיעַ קִצִּי]; שִׁיר שִׁשָּׁה [מַעֲנֵה לָשֹׁן. מֹשֵךְ לֹמַר: מַעמֶע לֻשְׁן.]; הֵיכָן אֶהְיֶה; אֶבֶן מֻנַּחַת; מִי שֶׁבָּא הֻא בָּא; פְּתִיחָה; שִׁיר מַתְחִיל; וְשֻׁב מִי יָבֹא; שְׁנֵי אַחִים הָיִינֻ; לֶוִינְסוֹן; חֲדַר מִיֻּן; בִּקֻּר רֹפְאִים הֲדַסָּה תֵּל אָבִיב פְּנִימִית ג'; פֶּערֶעלְמוּטֶער וְלֶערֶער; עַל אַדְמַת

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

מבין הערפל – יחיאל יוסף לבונטין

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

מאת המתנדבת נעה אורן:

ולאדימיר בירשטיין, מדען רוסי, חוזר לעיר הולדתו עטור-שבחים לאחר תקופת התמחות במדעי הבקטריולוגיה בצרפת, אצל לואי פסטר. בחזרו מוצעת לו משרה של מנהל מחלקה באוניברסיטה; אך האוניברסיטה אינה יכולה לממש את ההצעה, כיוון שמוטל עליה וטו מטעם שר המחוז – להפתעת עמיתיו, בירשטיין יהודי. בירשטיין, שבא ממשפחה מתבוללת, שוקל להמיר את דתו כדי להתקבל, אך הוא אינו מסוגל, בגלל מסירות שחש כלפי סבתו הזקנה וכלפי עמו. וכך הוא אומר בשיחתו עם דימיטרי, גיסו הגוי, ועם אחותו אננה שהתבוללה:

– היש לנו הצדקה לעזב את העם הזה? מדוע לא עזב הוא את טראדיציותיו זה אלפי שנים?… דימיטרי אומר: לו יש יחס-אבות, טראדיציה גדולה של האצילות… אבל האם אין לנו יחס-אבות, טראדיציה עוד גדולה ממנה? מן העם הזה יצאו גאונים, אנשי-רוח, אנשים; אשר לתורתם, ללקחם או למנגינותיהם או לעקרי-הגיונותיהם מקשיבים אלפי-אלפים מבני-האדם בכל המדינות ובכל הארצות… הלא כח חיוני גדול ועצום טמון בסתרי-דמו!… האם כצוענים אנחנו? לא!… יש לנו יחד-אבות… מדוע זה עלי להתנכר למוצאי וללכת ולהתרפס לפני בני-אומה אחרת ולהתחנף אנא, חנוני… אני שלך ונשמתי שלך!… והאם כליון חרוץ בא על כל העם הזה? לא! אם אני, או את, או עשרות ואפילו מאות אנשים כמונו, המואסים במוצאנו הגדול והחשוב יעזבוהו, – הן העם בכללו ישאר חי וקים… יוסיף להלחם… ואם אומה שלמה נלחמת בעד קיומה – הלא יש לה בודאי איזה אידיאלים רמים, היקרים לה מחיי-איש פרטי… בירשטיין מחליט לחזור לפריז, שם לא יהיה קרבן להפליה; אך בדרך הוא פוגש מכר ותיק, אשר מאס במשרתו הישנה כרופא בעיר קטנה. בהחלטה אימפולסיבית, ומתוך רצון לגור בין יהודים ולהכיר את חייהם, מחליט בירשטיין לנסוע לאותה עיירה ולתפוס את משרת

...

זרקור על יוצר/ת

לא רק חסמבה וקזבלן!

מאת Asaf Bartov

רבים מאיתנו מכירים את חבורת סוד מוחלט בהחלט, הלא היא חסמב"ה, ואת קזבלן שהולך תמיד ראשון, הלא הם יצירי רוחו של יגאל מוסינזון.

אבל מוסינזון היה סופר ומחזאי פורה גם מעבר ליצירות האהובות הללו, וגם על רקע דור הנפילים שבו צמח, דור שכלל את ס. יזהר, משה שמיר, אהרן מגד, ואחרים, נחשב מוסינזון למְסַפֵּר ולמחזאי מוכשר ובולט.

זכויות היוצרים שלו עודן בתוקף, אך משפחתו התירה לנו להנגיש כבר עכשיו את כל מחזותיו. יש בהם מחזות מהווי ימינו (כלומר ימיו), מחזות תנ"כיים, ומחזות הסטוריים אחרים, וכולם מחכים לכם בדף היוצר שלו.

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!