 |
|||
בדרך (1932־1937) – שבועון עברי. "בדרך" היה החוליה האחרונה במאמציה של ההסתדרות הציונית בפולין לקיים עיתון יומי עברי בארץ זו. מאמצים אלו החלו ב-1919 עם חידושו הזמני של העיתון "הצפירה" (1920־1921), ונמשכו בייסוד העיתון "היום" (1925־1926), ובנסיונות המקוטעים האחרונים לחדש שוב את "הצפירה" (1926־1928, 1931־1932). "בדרך" אמנם נוסד כשבועון, אבל עורכו, א"ל יעקובוביץ (עקביא) הכריז בגליונו הראשון (15 בספטמבר 1932) כי מתכונת זו זמנית בלבד, שכן משימתם העיקרית של יוצריו להפכו לעיתון יומי ככלי-מבטא עיקרי של התנועה העברית בפולין. תקוות אלה לא התממשו, ולא זו בלבד אלא שכעבור שנה נאלצה המערכת לצמצם את היקף השבועון משמונה עמודים לששה מחמת מיעוט הקוראים וריבוי ההפסדים. במתכונת זו התמיד "בדרך" עד סוף 1937, תוך קשיים רבים, וסגירתו לאחר 274 גליונות חתמה חמישים שנות עיתונות עברית בפולין. "בדרך" שימש בעיקר במה לדברי פובליציסטיקה ולידיעות מטעם המפלגות הציוניות השונות בפולין, מתוך ניסיון לשמור על איזון ביניהן. השתתפו בו אישי-ציבור ידועים כיצחק גרינבוים ויהושע טהון, אך בד בבד השתדל העורך לשלב בו דברי ספרות, כולל פרסום רומנים בהמשכים, וכן מוסף-קבע מיוחד לילדים. בין הסופרים העברים בפולין שהשתתפו ב"בדרך": הלל צייטלין,
מאיר טשודנר וצבי זבולון ויינברג. גליונות חגיגיים התפרסמו לכבודם של הרצל וביאליק, מנדלי מוכר ספרים, אחד-העם, וכן לרגל הקונגרס הציוני השמונה-עשר בפראג. אחת הדרכים לתמוך בקיום העיתון הייתה הפיכתו לחומר קריאת-חובה בחלק מבתי הספר של רשת "תרבות". כשלונו וסגירתו של "בדרך" נבעו מצירוף של סיבות: אי-היכולת להתחרות בעיתונות יידיש; עלייתם של רבים מן הקוראים הטבעיים של העיתון לארץ-ישראל; היעלמותו של טיפוס המשכיל העברי הוותיק, שיורשיו העדיפו עיתונות פולנית, והציונים שבהם ניזונו ישירות מן העיתונות הארץ-ישראלית ומכתבי-העת התנועתיים הפנימיים. סיפורו של "בדרך" הוא, אפוא, חלק מפרשת דעיכתה וכליונה של התרבות העברית בפולין עוד לפני חורבנו של בית ישראל בארץ זו.
ביבליוגרפיה: |
