| הצהרה |
חדשות בן
עזר
מכתב עיתי לֵילִי חינם מאת סופר נידח
גיליון מס' 29
תל אביב, שבת, ז' בניסן תשס"ה, 16 באפריל 2005
אם אינך מוצא ספר לקרוא בו – כתוֹב ספר או קרא ספר ישן
אם אינך מוצא עיתון לטעמך – עשה לך עיתון חדש
העיתון לאנשים חושבים
עוד בגיליון: "קליינע קינדער קאקן קליינע קיפקעלאך"
* * *
יַעְזְרֶהָ אלוהים לפנות בוקר
ספר השירים החדש של אהוד בן עזר
יצא לאור לקראת החג בהוצאת אסטרולוג
ונמצא למכירה בחנויות הספרים במחיר 48 שקלים
ובהזמנה באי-מייל לקוראי "חדשות בן עזר" במחיר 30 שקלים
כולל הוצאות המשלוח בדואר והקדשת המחבר
בציפורן פארקר 51 המקורית שבה כתב את רובם מאז 1955
לא תהיינה מודעות ענק בעיתונים
* * *
מילים שכבר לא משתמשים בהן
קוראים כותבים לסופר מר אלימלך שפירא (ולחבריו למערכת)
פְּיוֹשׁ מנהריים
שמחתי למצוא בין המילים הישנות את פירוש המילה פְּיוֹשׁ, שהוא מעדר [בצרפתית]. המילה מופיעה בשיר "הזקן מנהריים" על רוטנברג, בבית האשון:
פְּלַיֵיר פְּיוֹש
פלייר, פיוש, דַיוֹשׁ!
פלייר פיוש , מכוש טוריה
כל דבר רוקד ביד.
ובמרץ הא
ובמרץ אל תזיע
מצבה נקים לעד.
עלי ים ועל יבשת
כה בזה נבנה הרשת.
פתח גומה, הקם עמוד
"הרבץ" מבדיל ומתח החוט.
הזקן זקן
הזקן מנהריים
הוא הקים את המפעל.
לא היה שם כלום
לא היה, היו רק מים
ועכשיו שם יש חשמל.
עלי ים...
אנו מרץ הא
אנו מרץ, אנו מרץ
אנו זרם של חשמל.
נחשמל הו הא
נחשמל את כל הארץ
בני הרשת והעמל.
עלי ים...
באחד מביקוריי אצל איתמר מחפש ספרים, מצאתי מחברת שירים-של-פעם, שמישהי לקטה וכתבה בכתב-יד. מעל מאתים שירים. שילמתי 50 ש"ח ויש לי אוצר.
גדעון אור
[אליהו, 1. האם זה בסדר? 2. אתה רוצה לצלם את הפנקס של גדעון? שאשלח לך את האי-מייל שלו? – שלך, אלימלך שפירא, סופר על-זמני].
פניני בֶּנְדָלֶה
רשימת המילים שאינן בשימוש גירתה את בלוטות הלשון שלי. הרי לך מקבץ נוסף. נדמה לי שלפחות רובו לא הוזכר ברשימותיך. עימך הסליחה אם חזרתי על פניני לשון שהוזכרו.
אסוּמָניה-אבּוּדָניָה או סְמֶל (משחק קפיצות כאשר אחד מתכופף, והשני קופץ מעליו). * חמש אבנים, עמודו! (משחק כדור). * גע-גע (משחק כדור). * צחוק בצד, אֲ-דו-נַי! (קריאת הפתעה). * בַּלֵיגוּלֶה (עגלון). * קפא"פ (קרב פנים אל פנים במקלות). * שירי הו-הו (שירי רועים, שירים רוסיים). * ראס בטטה (טיפש). * בטטה-בָּנְדוּרָה (למי שלא ידע להבדיל בין ימין לבין שמאל – היה עליו להחזיק בימינו בטטה, ובשמאלו בָּנדורה-עגבנייה). * מַרש!!! (בשום אופן לא מקצב במוסיקה, פירושו: החוצה! מיועד בעיקר לכלבים ולחתולים). * מישיגאס (שיגעון). * קופְּף-מוֹיֶעח (חכם). * טומטום (טיפש). * בלטה (חכם כמו בלטה). * סימן שאלה (עקום, עומד כמו סימן שאלה). * מגב כפוף נפרוק העול! (מ"האינטרנציונל" בתרגום שלונסקי). * גרוש בלי חור (משהו לא הגיוני). * הגשמה עצמית. * פְּסִיך (קיצור של פסיכי). * חתיך (היום אומרים כוסי). * כושי סמבו. * "יש לה אף שופר תוקע, / ושפמפם תחתיו – / יש לה פה מעיין נובע / הוי כמה רחב!..." * שָׁאפָה (היום כוסית, יעלת חן). * שפתיים יישק (אמר דברים מאירי עיניים). * פּוּשְט (מישהו פשוט, לא משהו). * אַ-מְצִיעֶה (מציאה, משהו טוב ויקר מציאות, והיפך – ער איז נישט אזוי מציעֶה). * שְקוּצִים, שקוֹצים או שקצים (נערים חסרי חינוך, לרוב מתפרעים, הכוונה בעיקר לגויים, מקביל לשיקסות או לשיקסעס)
"קליינע קינדער קאקן קליינע קיפקעלאך"
מאת יעקב ניר
רשימת המילים המעניינות והמוזרות מצאה מאוד חן בעיני, ובעיקר הזכירה ימי נעורים בוואדי חְנֵין הלא היא נס ציונה. מסתבר שמקור השם איננו פרחים או שושנים כפי שהווזווזים הראשונים סברו, אלא חנין, שני חאנים, וזה עושה הרבה יותר שכל. להלן רשימה נוספת, חלקה גם עם פירושים. (אם במקרה "עליתי" על מילה שהופיעה אצלך – הסליחה איתך).
ל"פה צלם גר שמוקלינסקי" היינו מוסיפים: "זוביתו של התזמורת זונטשהשחרחורת." * אסקידיניה, שסק. מקור המילה טורקי כדלהלן: "אסקי" ישן, כלומר אסקידיניה – העולם הישן. במקומות הם גם מכנים אותה "יֵינִי דיניה", כלומר "העולם החדש". * היטל-מאכר (כובעי צה"ל 1948 עם הבד מאחור והמצחייה מלפנים כמו של רא"ל דורי היו: "א-מתונה פון דער יידישע היטל מאכר"). * שכחת את ההקדמה לשיר לקראת אכילה בצוותא: "היביבו היבאבו היביבו ואוו בו, הי לפטי בפטי ביליביליבפטי צ'ינגלה מינגלה לוף לוף לוף" (פעמיים, לאחר מכן:) "הי טיז בום ב-ת-א-ב-ו-ן." * טוריה (מי יודע כיום מה היא?) * בלטה (מרצפה או מרצפת. להערכתי מקור השם רומי, מגיע מאזור שנקרא כיום בַּלָטָה, בו ישנן מחצבות של השכבה הגיאולוגית "דיר יאסיני" שהן שכבות דקות, אדמדמות ומאוד דקורטיביות לריצוף. ובכן, כשהגיעו הישמעאלים הם קיבלו את השם "פלטה" והפכוהו לבלטה. לך תוכיח שאני טועה. [יעקב היקר, לא כל כך הבנתי! אלימלך ש.] * בנדורות, בָּלוֹרוֹת (גולות זכוכית למשחק). * אצלך : טוויל והביל, וצ"ל "טוויל ואהביל" מהמונח אהבל. * קפא"פ (קרב פנים אל פנים במקלות) * מקל קפא"פ. * חג"מ (חינוך גופני מוגבר). * גטקעס ("תחתוני גולדה", ארוכים, שהגיעו מארה"ב ביוזמתה היא עבור החיילים). * לפקשש ( לא לפגוע, לטעות). * "חיילעמער" ("ברכה" בעקרון, היא מזכרת בתיה – המבטאת תמימות וטיפשות. [יעקב, מה הניקוד? אלימלך ש.]) * זיפזיף (חול ים למטרות בנייה).* טמבל (המונח טמבל, אשר אצלנו פירושו "טיפש", מקורו במילה הטורקית טמבל ושם פירושה "עצל". [יעקב, ראה גיליון 22, טַמבָּל או טֶמבֶּל, במקור טַמפָּל או טֶמפֶּל, הערבים נהגו לכנות כך בלעג את האיכרים הגרמניים במושבות ה"טמפלרים", כאשר הפֵּ"א הדגושה מתחלפת להם בְּבֵּי"ת דגושה. על פי אבא של עמוס כרמל. אלימלך ש.]) * שׁיבָּכְּתִי עליו (בילפתי עליו. נראה לי כי המקור לשיבכתי הינו בערבית: "שָׁבָּכֶּה" שפירושה "רשת"). * המשחק: "חִיֶיה דוּדֶה" או נחש ותולעת (שני מוטות מעץ, הנחש ארוך והתולעת קצרה. פרטים יבואו). * בנושא המישמיש, פתגם אשר למדתי מאחד הישמעאלים, ומניסיוני, רבים מהם אינם מכירים אותו: "האדא אל מישמיש מיש מין מישמישיתנא, האדא מין מישמישיתהום!" – מישמיש זה אינו מהמישמישים שלנו, אלא משלהם!" * רוגטקה (מקלעת או מקלֵע). * דוּפִּיָה (צינור גומי להשקיית גן, עגה של אזור "יהודה" ולא הצפינה, אם אינני טועה – מראשון לציון. הצפוניים היו משתמשים במילה הפרימיטיווית צינור גומי [וגם קישקע, לידיעתך. אלימלך ש.]) * קמישים (קנה, או קנה-סוף בטעות, להכנת טייארות, עפיפונים). * שִׁיבֶּר: מָגוֹף, וגם מידת אורך של יד פרושה והמרחק בין קצה האגודל לקצה הזרת. היה בשימוש בעיקר בשימוש במשחקי בנדורות). * גוגות (או בירושלים גוגואים: גלעיני מישמיש אשר שימשו למשחקים שונים). דַרְדַלֶה (דחיפונת קטנה בעיקר במשחקי בנדורות). * פתגמון קטן: "קליינע קינדער קאקן קליינע קיפקעלאך" – ילדים קטנים מחרבנים צפיעות קטנות... * לפלֵח (פירות מהעץ, אבטיחים מהמקשה ועוד). * בודג'אט (תקציב). * משחק בגולות (ג'ולים): "מור" מאורך כסהר, או משולש – תלוי באזור. * פראנסאווי (כל מוצר שמקורו באירופה, כגון: בַּנְטָלוֹן, שָׁמִיז, תפוז מתוק, ועוד). * ואחרון אחרון חביב: פוץ איוונוביץ.
את הזֶרֶג צריך לַמוֹל
אודי שלום,
תיקון טעות שנפלה אצלך. במקום "בארץ המיליונים," שרו בזמנו: "בארץ המוקיונים (מתפוצצים קנדונים וכולי...). זה אולי המקום להזכיר שיר אחר שנהגנו לשיר בתקופת המנדט הבריטי: "סי במול סי במול סי במול / את הבריטים צריכים למול – / לחתוך את הזרג לשים עליו חול / ולצעוק בקול גדול – / סי במול סי במול סי במול!"
בברכה,
עוזי ש.
"הגדה" של פסח ו"בצאת ישראל ממצרים"
בעקבות "בין חולות וכחול שמיים"
עם ציוריו היפים של נחום גוטמן
מאת מר סופר נידח
לפני 25 שנים יצא לאור בהוצאת "יבנה" הספר "בין חולות וכחול שמיים", סיפר וצייר: נחום גוטמן, כתב: אהוד בן עזר.
סיפור חייו זה של הצייר והסופר נחום גוטמן, כפי שסופר למר א. בן עזר – זכה להצלחה ונמכר עד היום בעותקים רבים מדי שנה. לא מעט כיתובים על קירות מוזיאון נחום גוטמן בנווה צדק לקוחים מ"מבין חולות וכחול שמיים" (אמנם מקפידים שלא להזכיר בהם את שמו של מר א. בן עזר, כפי שיש המצטטים מ"בין חולות וכחול-שמיים" בעל-פה ובכתב וכוללים בספריהם את סיפוריו העסיסיים של נחום גוטמן מבלי להזכיר את בן עזר שכתבם מפיו).
הצלחת "בין חולות וכחול שמיים" הביאה את הוצאת "יבנה" לבקש את מר א. בן עזר להמציא טקסט חדש לספר "יציאת מצרים בחרוזים" שכתב חנניה רייכמן עם ציוריו של מר נ. גוטמן, וכן לחדש את הגדת פסח שמר נ. גוטמן צייר בשעתו. ישב מר א. בן עזר וכתב את "בצאת ישראל ממצרים" (1987) – סיפור יציאת מצרים לילדים, בלשונו-שלו ובלי חרוזים, וכן ההדיר הגדה מסורתית של פסח (1987) – ושניהם עם אותם ציורים מופלאים וצבעוניים של מר נ. גוטמן, ובמהדורה גדולה, מנוקדת ומאירת עיניים.
כל שלושה הספרים עדיין מצויים למכירה, וקל לרכוש מהם, בייחוד לקראת פסח, בדוכן הספרים שבמוזיאון נחום גוטמן בנווה-צדק, או ישירות בהוצאת "יבנה", רח' מזא"ה 4, תל-אביב, טל. 03-6297856. פקס 03-6293638.
כדאי אולי להזכיר גם את "אלבום נחום גוטמן" שערך וכתב מר א. בן עזר, (הוצאת "מסדה", 1984 ואילך; הוצאת "מודן", 1997 ואילך), שמגרעתו העיקרית היא שאין בו טקסט מקביל באנגלית ולכן הוא מיועד ליודעי עברית בלבד.
מדור חדש: בעקבות הגרגרן
המוהלים – כל קשר למציאות מצוץ בהחלט
שמן זית מפורסמים, מיץ תפוזים טבעיים ויוֹן פּוֹתִיקִים
מאת מר אהוד האופה
לפני שנים אחדות קנינו למאפייה שלנו שמן זית מעולה בריחו ובטעמו וגם יקר, אשר לפי הבטחת יצרנו נמסק ומופק רק מכרם הזיתים שלו המיוחד-במינו. לאחר תקופת-זמן הזמנו עוד בקבוקים אחדים, וכאשר פתחנו את פקקיהם – כמעט נחנקנו מריח שמן המכונות השרוף שנילווה להם. היצרן התנצל: "היתה שנת שמיטה ונאלצתי לקנות זיתים אצל מגדלים לא-יהודים." מאז כמובן לא נגענו בבקבוקים שלו, כשם שאנחנו מתרחקים מבקבוקים של יצרנים קטנים אחרים, מפורסמים ויומרניים, שבגלוי מודים (או שהדבר מתברר בהיחבא) כי למעשה הם קונים שמן מאחרים (שותפות אבי בן-זית ואבו-זייתון) ומוהלים אותו לבקבוקים הנושאים את ה"מרקה" היוקרתית שלהם. וכיסוי פלצני לכל שמן לא טעים: "זה זית סורי! זית סורי!"
אנחנו מתרחקים גם מתוצרתם של בתי-בד (לא מכולם!) שבשמן שלהם אי אפשר לטבול פת במלח אפילו אם הבקבוק נושא תווית של "אקסטרה וִירגִ'ין אוֹיל" – מפני שבדרך-כלל יש בו בתוליות כמו בכיתה שמינית בגימנסיה עירונית פרועה ופעורה לרווחה. נחרוג מגדרנו ונציין, ללא שום טובת הנאה, הנחה או רווח כלשהם – בסדר יורד בטיב וגם במחיר, ארבעה שמני זית טובים מאוד עד סבירים: "מאקוּרָה" ראשון המסיק, שמן-זית יקר, כהה, מעולה בדרגות אחדות מכל שמן-זית אחר בשוק, ונדיר. בעל החנות ביקש שאשאיר לו בקבוק אחד לשימוש אישי ולא אקנה את כל המלאי; "סינדיַאנָת", שמן-זית מעולה שמשום-מה נעלם לאחרונה מהמדפים; קיבוץ בית-ניר – בייחוד שמן הזית הערפילי או המעונן, מראשון המסיק; ושמן זית זול ופשוט, לעיתים ללא תווית, של דליית אל-כרמל – שמחירו ממש מצחיק, והוא מתאים מאוד לסלטים שעליהם חבל לבזבז שמן איכותי ויקר (כי זה כמו לעשות אמבטיה בשמפניה במקום לשתותה).
לאחרונה שמענו עוד שתי שמועות מדאיגות.
האחת – מיץ תפוחי-הזהב הטרי של ישראל שטופת השמש מיובא בחלקו קפוא מברזיל, וכבר היה סקנדל כאשר ניסו לייצאו מכאן לאירופה במסגרת ההסכמים המועדפים שלנו עם האיחוד האירופי, שאינם כוללים את ברזיל. אמנם, מתברר שיש גבול לכמות מיץ התפוזים הקפוא המיובא שאפשר למהול במיץ הישראלי, וזאת מאחר שבברזיל ארץ השמש אין די קור, כמו שיש בחורף בישראל – כדי לגרום לעצי-ההדר להזרים בלילות את מתיקותם לתפוחי-זהבם. ועם זאת, קשה לנו לעיתים להאמין כי שפע תפוחי-הזהב שלנו בשווקים, ומעט הייצוא מהם שעוד נותר, ושפע המיץ הטרי והרכזים בבקבוקים בכל מרכולינו ומסעדותינו – כל אלה אינם זקוקים לתִקְפּוּא מאסיבי מהייבוא אלא הם תנובת פרדסינו המצטמקים ונידל"נים ועוברים לאזורים ולאדמות שאינם מתאימים ביותר לגידול תפוחי-הזהב, בעיקר לא לגידול השמוטי.
הלוואי שאנחנו טועים.
והשמועה השנייה אומרת שיש בדמוקרטיה היחידה במזרח-התיכון נִקְבֵי פּוֹתִיק שמייצרים כמות מזערית של יוֹן במחירים פּוֹתְקָעִים (מופקעים), וכאשר הם רואים שמאתיים או שלוש מאות הבקבוקים שהצליחו לבקבק בעונה אינם עונים לדרישות ה"מֵייבִין" הישראלי המצוי, פריבילגיה השמורה בעיקר לגבר עברי בעל מנת מישכל מנופחת של פלצן-מצוי, קול עבה וכרס, המעריך את היוֹן על פי מחירו הגבוה וטעמו המכה בלשון כחומץ – אזיי הם, בעלי-הַפּוֹתִיקִים, החלו מזמינים באריזות גדולות יוֹנוֹת זולות מצרפת, ששם יש משבר גדול של עודפי יונות צרפתיות, ומוהלים ומוזגים את היון המיובא, שאינו בהכרח גרוע – לבקבוקים נושאי תוויותיהם. והכול מתאפשר גם מפני שנִקבי הפּוֹתִיק הקטנים אינם זקוקים לחותמות הכשרות.
והלוואי שאנחנו פותקים, כלומר – בודקים ומתברר שטועים, ושהיון הפלצני והיקר הוא מאה אחוז תוצרת הארץ. והמֵייבִינים בְּיוֹן עברי יקר וביוֹנוֹת זוֹלוֹת צרפתיות טעימות – יבינו.
בגיל מאה כבר לא נמשש את הפיליפינית
אחדים מקוראי "חדשות בן עזר", מהם ותיקי עין-גדי, כמו גם מרבית חברי המערכת, מתקרבים לגיל שבעים או כבר מלאו להם שבעים. הוחלט להקדיש להם שיר ברכה קצר כבר עכשיו, ובמיוחד לקראת חג הפסח הממשמש ומתממש:
כולנו שְׂבֵעִים בְּשִׁבְעִים
שְׁמֵנים בִּשְׁמונים
תשושים בתשעים
ורק בגיל מאה
תהיה לנו הרעה –
יפטרו את הפיליפינית הנאה!
איך העזת לא להזכיר את האיש הישר וההגון משה שרתוק?
במאמרך החצוף "המטיפים מופת למנהיגות אינם חפצים בטובתה ובטובתנו" (גיליון מס' 28) אתה מונה בחדווה צינית (ובליקוק-תחת בלתי-מוסתר) את המגרעות והשקרים של ראשי ממשלות ישראל לדורותיהם ומקווה כי המנהיג הבא אחרי שרון יירש אותן, כמוהו – ורק ראש ממשלה אחד, ישר וצדיק ויודע עברית למופת, אתה אינך מזכיר אפילו במילה אחת!
בכבוד רב,
ד"ר חיה צִ'ימָרוֹזָה (אישה שנגעלת ממנהיגים שקרנים וגסי-נפש שטיפש כמוך מעריצם)
מר סופר נידח עונה: בעיני מר א. בן עזר, ראש הממשלה שרת היה אדם חלש והגון שספק אם התאים לתפקידו. יתרה מזו, שונאי ישראל במערב כיום, בייחוד בגרמניה, גם יהודים – אינם חדלים לנפנף במנטרה ששרֵת (כך מתוך יומניו) היה עשוי להביא את השלום עם הערבים, אבל בן-גוריון ודיין מחרחרי-המלחמה טירפדו אותו ולכן אין לנו עד היום שלום אמת עם הערבים שהושיטו לנו יד ועם הפלשתינאים הצדיקים, וככה באו עלינו באשמתנו כל המלחמות הנוראות.
אם מר א. בן עזר היה חושב שיוסי ביילין או יוסי שריד או א"ב יהושע מתאימים להיות ראש-ממשלתה הבא של ישראל – היה מזכיר את משה שרת במסתו החנפה.
©
כל הזכויות שמורות
סופר נידח יְאַי-מֵייל חינם לכל דורש את הגיליונות הקודמים
כולם בקובץ אחד, או בודדים, או לפי מיספר, תאריך או נושא
וכן את "ג'דע", "קיצור תולדות פתח-תקווה", "חשבון נפש יהודי חילוני"
וחוברת "מפגשים" של סומליון, הסופרים והמשוררים לילדים ולנוער בישראל, ספריהם, כתובותיהם, נושאי פגישותיהם וקורות-חייהם, הכול באי-מייל!
הפועלים בפרדס של מר בן עזר יעטפו, יארזו וישלחו לך חינם את הקבצים
מועצת המערכת: מר סופר נידח, הסופר אלימלך שפירא, מר א. בן עזר, פרופ' אודי ראב,
מר אהוד האופה. מזכירת-המערכת המגוּרה והמתרגזת: ד"ר שְׁפיפוֹנָה פּוֹיְזֵן גוּרְלְךָ
המבקש להסירו מרשימת התפוצה יְאַי-מֵייל ל"חדשות בן עזר" וכתובתו תימחק,
והמבקש להצטרף חינם יעשׂ כן גם כן ויכול לצרף גם אי-מיילים של חברים/ות
או לעזור ל"חדשות בן עזר" ולשלוח אותו הלאה לכל רשימת התפוצה שלו
בהזמנה באי-מייל ניתן לקבל את "כל הפרוזה" של אסתר ראב
509 עמ' הכוללים גם שירים שתירגמה לעברית ושירי הילדים שכתבה
תמורת 40 ₪ (כולל דמי משלוח) שישולמו לאחר קבלת הכרך בדואר
וגם את ספר השירים החדש של אהוד בן עזר "יעזרה אלוהים לפנות בוקר"
תמורת 30 ₪ (כולל דמי משלוח והקדשת המחבר) שישולמו לאחר קבלת הכרך בדואר
לאחרוני המזמינים חינם את "חנות הבשר שלי" – העותקים בדרך אליכם
המלאי טרם אזל ואפשר עדיין להזמין עותקי חינם לכתובת הנמען, הכול לפי האי-מייל:
"מכתבים לחבריי במזרחי" מאת מלכיאל גרינוולד – אזל