איך התחיל האוסף שלפניכם

דן אלמגור

זה התחיל בשנת 1964, שנת ה-400 להולדת שקספיר. הייתי אז סטודנט לתואר השלישי באוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס (UCLA), כותב את עבודת-הדוקטור שלי (על סיפורי מ"י ברדיצ'בסקי) בהדרכת פרופ' אברהם (ארנולד) באנד, ושומע קורסים שונים בספרות כללית. ביניהם היה קורס על מחזותיו המוקדמים של שקספיר, שאותו הגיש ד"ר רודולף האבניכט [Rudolph Habenicht].

יום אחד, בהפסקה שאחרי השיעור, ניגש אלי המרצה, ששמע שאני מישראל, וסיפר לי שמזה שנים הוא עורך את 'הביבליוגרפיה המוערת העולמית השנתית' [The Annotated World Bibliography] של הרבעון האמריקאי היוקרתי, היוצא בטקסאס, The Shakespeare Quarterly.  אחת לשנה, בקיץ, מקדיש הרבעון חוברת מיוחדת - שבאה אחרי ארבע החוברות הרגילות שלו, שכל אחת מהן נושאת שם של עונה אחרת – לביבליוגרפיה מוערת של כל התרגומים, הספרים, המאמרים וההפקות של שקספיר ועליו, שהתפרסמו בשנה שקודמת בכל העולם, בכל השפות.

"אני יהודי", אמר לי ד"ר האבניכט, "וחבל לי שבשעה שבביבליוגרפיה העולמית שאני עורך כל שנה עבור הרבעון מיוצגות המון ארצות, ביניהן קטנות (אז עוד לא נולד המושג "העולם השלישי") - דווקא לישראל, הידועה לי כמדינה תרבותית, ולשפה העברית, שודאי כותבים בה גם על שקספיר, אין שם זכר".

הוא גם הסביר מדוע: לדבריו, פנה במשך שנים שוב ושוב לאוניברסיטה העברית ולמשרד החינוך וביקש שימצאו איזה מורה/חוקר/ביבליוגרף, שירכז וישלח לו כל שנה את הביבליוגרפיה הקשורה בארץ ובלשון העברית. אבל, להפתעתו ולצערו, אפילו לא ענו לו על מכתביו.

אגב, כמה ימים אחר-כך נכנס למשרדי באותה אוניברסיטה (הייתי אז עוזר-הוראה) איש מבוגר יותר, שהציג את עצמו כפרופ' סלונימסקי - נכדו של חז"ס, הוא חיים-זליג הידוע, עורך העתון 'הצפירה', שיצא בוורשה. הסבא היה גם מתמטיקאי, אבל הנכד הציג את עצמו כמוסיקולוג, הכותב מדי שנה לכרך העידכון של 'האנציקלופדיה בריטניקה' סקירה על מה שקרה בשנה שחלפה במוסיקה בעולם כולו. "תאר לך כמה כואב לי כשישראל, על התזמורת הפילהרמונית המפוארת שלכם ועל מלחיניכם וחוקרי המוסיקה אצלכם, אינה מיוצגת בסקירות האלה". ולמה? שוב: "שנים אני כותב לתזמורת ולמשרד החינוך שלכם. אפילו לא ענו".

כתבתי אז מדי שבוע מדור במוסף-השבת של 'מעריב', והחלטתי להקדיש לנושא רשימה מיוחדת, שנשאה את הכותרת: "לעע'מ – לא עונים על מכתבים". סיפרתי על תסכול שני הפרופסורים, ושאלתי מדוע בכל זאת – חרף מנהגם המגונה של הישראלים לא לענות על מכתבים – לא נמצא המוסד שלפחות יענה להם, ואולי יעזור קצת גם להעלות את ישראל על "מפת התרבות".

הרשימה היכתה גלים. היו תגובות, ואפילו תיקנו תקנה בכנסת, לפיה כל פקיד ממשלתי חייב לענות תוך חודש ימים על כל מכתב שיקבל. העתונים קראו לזה "תקנת לעע'מ". אבל תוך זמן קצר, כנהוג אצלנו, נשכחו הכתבה שלי והתקנה גם יחד.

במקרה נסעתי כמה בחופשת-הקיץ לישראל, כדי לכתוב את פזמוני המחזמר 'קזבלן' (שגם הוא קשור איכשהו לשקספיר: שהרי עלילתו מבוססת, ככמה מחזות אחרים, על 'רומיאו ויוליה'). לנכדו של חז"ס לא יכולתי לעזור, כי המוסיקה הקלאסית לא היתה בתחום עיסוקיי, אבל לפרופ' האבניכט עצוב-העיניים הבטחתי שאנסה לחפש מישהו בארץ, שיהיה הכתב שלו שם. לפחות בשנת הארבע-מאות למחזאי הגדול, שלכבודה עמד הרבעון להוציא חוברת ביבליוגרפית כפולה.

בהיותי בארץ (קיץ 1966) ניצלתי מדי-פעם שעה פנוייה כדי להתגנב לספריית אחד-העם או למכון 'גנזים' (ארכיוני התיאטרון בת"א וירושלים לא היו קיימים עדיין, פרט לאוסף ה'אהל' של השחקן יהודי גבאי). חיפשתי ביבליוגרפיות של "שקספיר בעברית". אך פרט לכמה ביבליוגרפיות ישנות, חלקיות – אחת של יהודה אריה קלוזנר ב'יד לקורא' (כרך ג, חוב' א (תשרי-כסלו תשי"ב), עמ' 39־45), והשניה בסוף הכרך של 'העולם השקספירי' – לא עסק איש ברצינות באיסוף ביבליוגרפיה שכזאת.

החלטתי להכין לרבעון המכובד, לכבוד יום-ההולדת ה-400 של שקספיר, רשימה מיוחדת של מבחר התרגומים, המחקרים וההפקות השקספריות בעברית מראשיתן, כמאה שנים קודם לכן (אמצע המאה ה-19) ועד לשנת 1964. וכך אספתי בזמן שהותי בקיץ בארץ כמה מאות ערכים, ועם שובי הכנתי לרבעון השקספירי רשימה מיוחדת: "שקספיר בלשון העברית 1853-1964", שכללה את תרגומי סלקינסון, בורנשטיין; ביאליק (מערכה מ'יוליוס קיסר', מגרמנית), טשרניחובסקי ('הלילה ה-12', מאנגלית; הפקה ראשונה של מחזה שקספירי ע"י תיאטרון עברי מקצועי, 'הבימה', 1928, בבימוי מיכאל צ'חוב, דודנו של המחזאי); תרגומי "החבורה האמריקאית" – הלקין, אפרת, סילקינר, ליסיצקי, אבינועם ועוד, ו"החבורה הארץ-ישראלית" - שלונסקי-אלתרמן, ל. גולדברג, אליעז, ברוידא, וכן דוידוביץ ועוד. עד לתרגומי הצעירים יותר, שנעשו בשנות המדינה: תרגומי שלי ל'קומדיה של טעויות', 1964 – תרגום ראשון של צבר צעיר, שהקדים בנקודה זאת כמה מהקשישים ממנו (כרמי, אלוני), ואח"כ את בני גילו, פחות או יותר (אבידן, זנדבנק, קומם, א. עוז, ויזלטיר), ואת הצעירים מהם (מנור, פרנס, ועוד).

ד"ר האבניכט זרח מאושר, והרבעון הקדיש לביבליוגרפיה שלי פרק מיוחד בן כ-30 עמודים, שהופיע בקיץ 1965, שנה אחרי החגיגות. אבל היינו על המפה.

לתומי, חשבתי אז שבזה שילמתי את חובי לשפה, לתרבות ותיאטרון העבריים, ועתה יימצא ביבליוגרף או מרצה באוניברסיטה ישראלית כלשהי, שימלא מדי שנה את מקומי. אבל האבניכט היה ריאלי ממני. "הרי אתה יודע שאיש לא יתנדב לעניין. התחלת? תמשיך!"

וכך "קניתי לי מפטיר". מאז 1964, במשך כ- 44 (!) שנים, אני משמש ככתב הישראלי של הביבליוגרפיה המכובדת. בהתנדבות מוחלטת, כמובן, ומבלי שזה יזכה אותי בנקודות אקדמאיות כלשהן (שהרי אינני איש אוניברסיטה). חתיכת טירחה, לאדם העוסק בעיקר בשפע עיסוקים אחרים: לעקוב כל שנה – בשנים שבהן עוד לא היו מאגרי-מאמרים שנתיים, מחשבים ושאר אמצעים; וגם אם היו, הרי לא הייתי איש אוניברסיטה, המבקר כמעט מדי יום בספרייה, או לימים עוקב בקביעות אחרי מאגרי מידע ממוחשבים. ולרוב התיאטרונים לא היו אז ארכיונים וארכיוורים.

ניסיתי איפוא לאסוף, לרשום ולכרטס בלילות כל מה שמצאתי (בעזרת אחותי הטובה, ברכה לב, הממשיכה לעזור לי עד היום), ואחת לשנה לשלוח לעורכי הביבליוגרפיה השנתית, היושבים בטקסאס, רשימה מעויירת (באנגלית) של כל מה שתורגם, הוצג, נחקר או עובד בעברית מיצירות שקספיר; כשאני נאבק בין השאר גם באיות שמותיהם של במאים ושחקנים גרוזיניים, קרואטיים, בולגריים, צ'כיים, פולניים וכד', שאותם מצאתי רק באותיות עבריות (מי חלם אז על ? Google).

במשך 44 השנים האלה נצטברה בכרטיסיותיי "שקספיריאנה" בת אלפי ערכים, וביניהם גם מאות שירים, פזמונים, סיפורים, קריקטורות, כותרות-עתונים, ניבי לשון וסלנג ומודעות-פרסומת המושפעים משקספיר. אף קוריוזים שונים על "שקספיר בבית-המשפט בישראל", "שקספיר בעתונות העברית", "שקספיר לילדים ולנוער" וכד'. במשך השנים האלה פרסמתי בארץ כעשרים רשימות הקשורות בשקספיר, חייו, יצירותיו, הקשר האפשרי בינו לבין יהודה סומו בן-זמנו (מחבר המחזה העברי הראשון, 'צחות בדיחותא דקידושין') ועוד. הנרחבת ברשימות אלה, "שקספיר בעברית בתקופת הההשכלה והתחייה (1856־1927)" – מונוגרפיה עתירת ציטוטים ופרטים ביבליוגרפיים, שהתפרסמה בספר היובל למורי האהוב, פרופ' שמעון הלקין (שתירגם את הסוחר מונציה) בשנת 1972.

קשריי לשקספיר לא הצטמצמו בביבליוגרפיה. בכל השנים האלה עסקתי גם בתרגום ועיבוד מחזות שקספיר לעברית: המחזמר הראשון שתרגמתי, עוד בשנת 1962, היה  'פנטסטי!', שכתב המחזאי הצרפתי אדמונד רוסטאן ('סירנו דה-ברז'ראק') בעקבות 'רומיאו ויוליה'. אחריו באו תרגומי 'קומדיה של טעויות' (1964), עיבוד תרגומו של רפאל אליעז ל'הלילה ה-12' (1979), תרגומי 'כטוב בעיניכם' ו'חלום ליל קיץ' (2001), עיבוד תרגומו של ט. כרמי ל'המלט' (2005), ותרגום 'שני בני-טובים מורונה' (2006).

בכל התקופה הארוכה הזאת הרהרתי לא-פעם כמה תוכל ביבליוגרפיה מקיפה של שקספיר בעברית לסייע למתרגמים, חוקרים, סטודנטים, תלמידים, במאים, שחקנים ומבקרים, שירצו להתוודע אל מה שכבר נעשה בתחום זה בעבר. אבל לא נמצא המו"ל שיירתם להוצאת ביבליוגרפיה עניפה שכזאת, הדורשת גם עדכון מתמיד. על כן שמחתי כל כך כשידידי יוסי גלרון-גולדשלגר - שערך לדפוס את הספר הביבליוגרפי על מיכה-יוסף ברדיצ'בסקי, שהוצאתי יחד עם ידיד קרוב אחר שלי, שמואל פישמן, לפני שנים – הציע לערוך ולהדפיס את האוסף המורכב ורב-השנים הזה באתר האינטרנט של המחלקה לעברית וליודאיקה באוניברסיטת אוהיו בארה"ב, שם הוא משמש כספרן ראשי וכעורך הלקסיקון לספרות העברית החדשה. היתה זו הצעה נדיבה ונועזת כאחת - להשתלט על אלפי ערכים, המפוזרים על פני הביבליוגרפיות השנתיות ששלחתי באנגלית לרבעון האמריקאי ועל פני מאות רבות של כרטיסי-רישום ועמודי מחשב, לאחד את שיטת הרישום, לבדוק ולהצליב מידע ומפתחות ולהשלים פרטים חסרים רבים. אבל בהכירי את שקדנותו, דייקנותו, סבלנותו ומסירותו לספרות העברית אני בטוח שיעמוד במשימה (הוא גם שתרם לאוסף את שמו: "שקספיר מימין לשמאל").

הביבליוגרפיה, שתתפרסם חלקים-חלקים – לפי הנושאים ושמות המחזות , ככל שזמנו של העורך יאפשר - תשתדל להקיף, כאמור, כל מה שנתפרסם מאת שקספיר ועליו בלשון העברית; כל מה שהוצג ממחזותיו בארץ ובחו"ל (וזכה לבקורת בעברית). וגם מחקרים אודותיו שנכתבו בידי חוקרים ישראלים, וראו אור בשפות אחרות. ביבליוגרפיה זו תעודכן תכופות, ונקווה שמאמצינו המשותפים לא רק יביאו תועלת לכל המתעניינים בתחום זה, אלא אף יעודדו מחקרים והפקות נוספות של מחזותיו שיריו של המחזאי הגדול (גם אם יש כיום חוקרים, המנסים לייחס לפחות חלק ממחזותיו ליוצרים אחרים).

ונודה, כמובן, על כל תוספת, תיקון והשלמה שיגיעו אלינו מכם.

15 באוקטובר 2007.

חפש ברשת חפש בלקסיקון הספרות העברית

לראש הדף

שקספיר  –  מימין לשמאל
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

Edited by Joseph Galron-Goldschläger