לוגו
אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַסּוֹחֵר וְהַתֻּכִּי
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

הָיָה סוֹחֵר שֶהָיָה מַרְבֶּה בִנְסִיעוֹת. וְהָיְתָה לוֹ אִשָּׁה יָפָה שֶׁהָיָה אוֹהֲבָהּ וּמְקַנֵּא אוֹתָה מֵרֹב אַהֲבָה. קָנָה לָהּ תֻּכִּי. וְהָיָה הַתֻּכִּי מוֹדִיעַ לַאֲדוֹנָהּ כָּל מַה שֶּׁהָיָה קוֹרֶה בִשְׁעַת הֵעָדְרוֹ. כְּשֶׁהָיָה בְאַחַת הַנְּסִיעוֹת דָּבַק לֵב אֵשֶׁת הַסּוֹחֵר בְּאַחַד הַנְּעָרִים, וְהָיָה בָא אֵלֶיהָ וְהִיא מְכַבֶּדֶת אוֹתוֹ וּדְבֵקָה בוֹ בִזְמַן הֵעָדֵר בַּעֲלָהּ. כְּשֶׁבָּא בַּעֲלָהּ מִנְּסִיעָתוֹ, הוֹדִיעַ לוֹ הַתֻּכִּי מַה שֶּׁאֵרַע וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי עֶלֶם תֻּרְכִּי הָיָה בָא אֶל אִשְׁתְּךָ בִּזְמַן הֵעָדֶרְךָ, וְהָיְתָה מְכַבֶּדֶת אוֹתוֹ תַכְלִית הַכָּבוֹד”. גָּמַר הָאִישׁ אֹמֶר לַהֲרֹג אֶת אִשְׁתּוֹ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אִשְׁתּוֹ זֹאת אָמְרָה לוֹ: “הָאִישׁ, יְרָא אֶת אֱלֹהִים וַחֲזֹר לְדַעְתְּךָ. כְּלוּם יֵשׁ לְעוֹף שֵׂכֶל אוֹ תְבוּנָה? וְאִם רְצוֹנְךָ שֶׁאֲבָרֵר לְךָ זֹאת שֶׁתַּבְחִין בֵּין שִׁקְרוֹ לַאֲמִתּוּתוֹ, הֲרֵי לֵךְ הַלַּיְלָה הַזֶּה וְלוּן אֵצֶל אַחַד יְדִידֶיךָ. וּכְשֶׁתָּקוּם בַּבֹּקֶר בּוֹא אֵלָיו וּשְׁאַל אוֹתוֹ, שֶׁתֵּדַע אִם אֶמֱת הוּא דוֹבֵר בְּמַה שֶׁהוּא אוֹמֵר אוֹ מְשַׁקֵּר”. קָם הָאִישׁ וְהָלַךְ אֶל אַחַד חֲבֵרָיו וְלָן אֶצְלוֹ. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה נָטְלָה אֵשֶׁת הָאִישׁ מַטְלִית שֶׁל עוֹר וְכִסְּתָה בוֹ אֶת כְּלוּבוֹ שֶל הַתֻּכִּי וְהִתְחִילָה מַזְלִיפָה עַל אוֹתוֹ עוֹר מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּיִם וּמַפִּיחָה עָלָיו בְּמַפּוּחוֹ וּמַגִּישָׁה אֵלָיו אֶת הַנֵּר בְּצוּרַת זֹהַר הַבָּרָק, וְהָיְתָה מְסוֹבֶבֶת אֶת הָרֵיחַיִם עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר. כְּשֶׁבָּא בַעֲלָהּ אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, שְׁאַל את הַתֻּכִּי” בּא בַעֲלָהּ אֶל הַתֻּכִּי לְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ וְלִשְׁאַל אֹותוֹ בִּדְבַר לֵילוֹ שֶׁעָבַר. אָמַר לוֹ הַתֻּכִּי: “וּמִי זֶה הָיָה רוֹאֶה אוֹ שׁומֵע בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר?” אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה?” אָמַר לוֹ מֵרֹב הַגֶּשֶׁם וְהָרוּחַ וְהָרַעַם וְהַבָּרָק". אָמַר לוֹ: “שֶׁקֶר דִּבַּרְתָּ. הֲרֵי בַלַּיְלָה שֶׁעָבַר לֹא הָיָה בוֹ כְלוּם מִזֶּה”. אָמַר לוֹ הַתֻּכִּי: “לֹא הִגַּדְתִּי לְךָ אֶלָּא מַה שֶׁרָאִיתִי בְעֵינַי, וְהָיָה לְפָנַי וְשָׁמַעְתִּי”. חָשַׁב אוֹתוֹ לִמְשַׁקֵּר בְכָל מַה שֶּׁאָמַר בִּדְבַר אִשְׁתּוֹ וְרָצָה לְפַיֵּס אֶת אִשְׁתּוֹ. אָמְרָה לוֹ: “אֵינִי מִתְפַּיֶּסֶת לְךָ עַד שֶׁאֵין אַתָּה שׁוֹחֵט תֻּכִּי זֶה שֶׁעָנָה בִי שֶׁקֶר. קָם הָאִישׁ עַל הַתֻּכִּי וּשְׁחָטוֹ.ֹ אַחַר-כָּךְ שָׁהָה עִם אִשְׁתּוֹ מֶשֶׁך יָמִים מְעַטִּים, וְרָאָה בְאַחַד הַיָּמִים אוֹתוֹ עֶלֶם תֻּרְכִּי כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ, וְנוֹדְעָה לוֹ אֲמִתּוּת דִּבְרֵי הַתֻּכִּי וְשִׁקְרָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ. הִתְחָרֵט עַל שֶׁשָּׁחַט אֶת הַתֻּכִּי, וְנִכְנַס תֵּכֶף וּמִיָּד אֶל אִשְׁתּוֹ וְשָׁחַט אוֹתָהּ. וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ בִשְׁבוּעָה שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא אַחֲרֶיהָ אִשָּׁה כָּל יְמֵי חַיָּיו. וְאֵינִי מוֹדִיעַ לְךָ כָּל זֶה, הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתֵּדַע שֶׁמְּזִמָּתָן עֲצוּמָה, וְהַפְּזִיזוּת מוֹרִישָׁה חֲרָטָה”.

חָזַר בּוֹ הַמֶּלֶךְ מִלַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ. כְּשֶׁהִגִּיע הַיּוֹם הַשֵּׁנִי, נִכְנְסָה אֵלָיו הַנַּעֲרָה וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמְרָה לוֹ: " הַמֶּלֶךְ, כֵּיצַד זֶה דָחִיתָ אֶת מִשְׁפָּטִי, וּכְבָר שָׁמְעוּ הַמְּלָכִים עַל אוֹדוֹתֶיךָ שֶׁפָּקַדְתָּ פְּקֻדָּה וְהֵפֵר אוֹתָה מִשְׁנֶךָ. וְהַמִּשְׁמַעַת לְמֶּלֶךְ הִיא בְּבִצוּעַ פְקֻדָּתוֹ. וְהַכֹּל יוֹדְעִים יָשְׁרְךָ וְשָׁפְטְךָ בְּצֶדֶק. שְׁפֹט אֵפוֹא מִשְׁפָּטִי בְצֶדֶק מִבִּנְךָ. וּכְבָר שָׁמַעְתִּי מֵעִנְיָן זֶה