לְבַדִּי עָבַרְתִּי בְּדֶרֶךְ בַּשָּׂדֶה לְעֵת בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ, לְמוֹעֵד הַחְבִּיאוֹ כְּמוֹ־כִילַי אֶת־זְהָבוֹ הָאַחֲרוֹן.

וְאוֹר הַיּוֹם הָלַךְ הָלוֹךְ וְשָׁקֹעַ בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, וְהָאֲדָמָה הַשְּׁכוּלָה אֻסַּף מִמֶּנָּה קְצִירָהּ וְהִיא רֹבֶצֶת לְפָנַי דּוּמָם.

פִּתְאֹם וְהִנֵּה קוֹל נַעַר עַז וְשֹׁרֵק עֹלֶה עַד לַשָּׁמַיִם, וַיַּחֲלוֹף בַּחֹשֶׁךְ בְּאֵין־רֹאֶה וַיַּעֲזוֹב אַחֲרָיו אַתְּ־עִקְבֵי שִׁירוֹ בְּדִמְמַת הָעֶרֶב.

וְזֶה־בֵּיתוֹ בַמָּקוֹם הַזֶּה בַכְּפָר בִּקְצֵה הַחֶלְקָה הַנְּשַׁמָּה אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לִשְׂדֵה קְנֵי הַסֻּכָּר, טָמוֹן בְּצֵל הַבַּנַּנָּה וּבְצֵל הַתְּמָרִים אֲשֶׁר לָאֲרַק הֶעָנֹג בֵּינוֹת לֶאֱגוֹז הַקּוֹק וַעֲצֵי פְּרִי הַלֶּחֶם הַיְרֻקִּים כֵּהִים.

וַאֲנִי עָמַדְתִּי רֶגַע תַּחְתַּי אֶל־מוּל אוֹר הַכּוֹכָבִים עַל־דַּרְכִּי הַשּׁוֹמֵם וָאֵרֶא אַתְּ־הָאֲדָמָה פְּרוּשָׂה לְפָנַי בְּמוֹ־אֹפֶל וְהִיא חֹבֶקֶת בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ בָּתִּים לְאֵין־מִסְפָּר, וּבָהֶם עַרְשׂוֹת יְלָדִים וּמִטּוֹת, לִבּוֹת אִמּוֹת וּמְנוֹרוֹת עֶרֶב עִם חַיֵּי־נֹעַר, וְהֵם כֻּלָּם שְׂמֵחִים אֶת־שִׂמְחָתָם בִּבְלִי־דַעַת אֶת־רֹב עֶרְכָּם לְכָל־הָאֶרֶץ מִסָּבִיב.